לזכרו של אבא

 

איש יהודי מאמין היה

מאמין באדם וברוחו

שלמות הוא חיפש, כה עקשן לדתו

עקשן עד סוף דרכו.

 

על כל שראה לצון חמד

על עולם ועל יצוריו

לבו שלו גם צחק גם בכה

ומשם גם עלו יסוריו.

 

ועת כולם מילאו שחוק פיהם

צהלו, מחאו כפיים

בכתה נפשו במסתרים

וליבו עם אלוהיו בשמים...

 

(עמוס בן־יהודה, עפ"י שלום עליכם)