על קברה של רומה
ישנה תפילה שבלב, שיזכה אדם להחזיר נשמתו לבורא בלי יסורים יתרים ובלי השפלה. רומה הגיעה לקצה הדרך בשיבה טובה ובכבוד. אמנם בתקופה האחרונה סבלה הרבה עם כל זה זכתה רומה ודעתה היתה צלולה עליה עד יומה האחרון. מוחה היה ער לכל המתרחש. למרותהיותה רתוקה לחדרה ולמיטתה ידעה את כל הנעשה במשק ובחברה.
רומה הגיעה לגבע באמצע שנות העשרים, ופרט למספר שנים שנאלצה להיות עם הוריה מחוץ לקבוצה. עשתה את כל חייה בגבע. יכול אני להעלות בנקל את התרשמותי כאשר פגשתיה לראשונה. היתה לה דמות אריסטוקרטית במיוחד. כפי שהיינו מציירים בדמיוננו אשה אצילית. והרגשת מיד שזו אשה היודעת לשמור על כבודה, וממילא כשנמצאים במחיצתה חייב גם השני לשמור על כבודה אלו היו תכונות נפש בולטות ובודאי גם פרי חינוך של בית. וכאשר כעבור יובל שנים אנחנו מעבירים לנגד עינינו את חייה ומעשיה של רומה מרגישים אנו שדווקא הקבוצה, דווקא גבע, צריכה למצות ולציין את הייחוד אשר באישיותה, כי דווקא הציבור החי באורח חיים הלא מקובל בעולם הרחב - לא על ההתמודדות בין אדם לחברו לא על התחרות ולא על קיפוח השני - אלא בונים ומקוים שדרךהשיתוף והעזרה ושויון ערך האדם הם אשר יעשו את חיינו יותר מושלמים מבחינת הסיפוק החמרי והנפשי, חייב לטפח עקרונות ותכונות, חייב ליצור הרגלים וסגנון, חייב גם להעלות ולהדגיש את תכונותיה הנאצלות של רומה. כי רומה היתה אדם אציל בעומק ליבה. נעימת הליכות ובעלת נימוסים מעודנים והשקט הנפשי היו טבועים עמוק בדמה. רומה בודאי ספגה את המידות של בית יהודי טוב ואצילי שהיה מצוי ביהדות הגולה. היא לא ידעה להרים קול והיתה רחוקה מאוד מגינונים המוניים. כל אחד מאתנו בודאי יעלה בזכרונו את המידה התרומית המיוחדת לרומה והיא לעזור לאנשים סובלים קשי יום בדרך הפשוטה והחמה לטפל בהם ולעזור להם. אין צורך למנות את הדברים. מאז ועד יומה האחרון חשה צורך נפשי להקל על חייהם של הסובלים בענווה בלי מיסוד ובלי לעורר תשומת לב. יש לחשוב שהמניעים הראשיים היו החסד והאהבה אשר היא רחשה לאנשים סובלים, בפרט בימינו, כאשר המאבק והמרפק מעמידים בצל כל מידה תרומית, יש צורך להוקיר ולציין דמות אדם העושה את דרכה בענוה ומחפשת כל אפשרות להיטיב עם חברה הסובל.
יהא זכרה נר למעשים טובים.
לייבוש