דברים שנאמרו על קברו של נחום
נחום נולד ב-1918, ברומנובקה עיירה יהודית בת 200 שנה באוקראינה הדרומית. כשהיה בן שנה פרצה מלחמת האזרחים, כשהיה בן 4 נפטר אביו בעת הרעב הגדול ברוסיה. ב-1925 כשהיה בן -7 עברו נחום, אימו ושני אחיו הבוגרים ל״מעיין" קיבוץ של ״החלוץ״ ברוסיה ושהו שם עד 1928. בשנת 1930 עלו ארצה. אמו של נחום היתה חלוצה, עבדה בפרדסים בנסותה לפרנס את המשפחה. הם גרו בשכונת בורוכוב ומשם הגיע נחום לכפר הנוער שפיה, וסיים שם את לימודיו. לאחר מכן הוא וחברים משפיה ומבן- שמן חברו להכשרה בגניגר, תוך כדי הכשרתם התגייס נחום לפלוגות האש של וינגייט.
ב-1939 התגייס נחום לצבא הבריטי לחיל הנהגים והשתתף בקרבות רבים באפריקה, בין השאר היה במצור בטוברוק. נחום היה בין הניצולים המעטים מאוניה בריטית שהעבירה חיילים לאיטליה וטובעה ע״י מפציץ גרמני ליד בנגזי ורבים טבעו. נחום שירת בצבא הבריטי עד תום המלחמה בשנת - 1945 .
בשנת- 1946 נישאו נחום ולאה שאף היא היתה נהגת באי-טי-אס (חיל הנשים הבריטי). נחום ולאה היו בין מייסדי קבוץ גזר וב - 1961 הגיעו עם שלושת הילדים ועם משפחות אורן ורופא לגבע. נחום היה אדם שקט, מופנם וצנוע, אבל ער מאד לנעשה בסביבתו ולנעשה בארץ ובעולם. נחום היה איש יודע ספר, בעל חוש הומור, דובר שפות אחדות והבנה בכל נושא שעל הפרק: בקיבוץ, בארץ ובעולם.
בשנים הראשונות בגבע עבד בחשמליה, נעזר בהכשרתו הרחבה במקצוע זה. אחרי מספר שנים עבר לעבוד במפעל בקרה מאז ועד ימיו האחרונים. נחום עבד במחלקת הסולונואידים, תוך הבנה עמוקה של מהות התפקוד של המוצרים שעברו תחת ידיו. התמחה והתמסר לקטעי השוק המקומי בעיקר, ובדרך מאד שקטה ומקורית היה בקי בנעשה ביום יום במפעל. אבד לנו אחד מעמודי התווך של המחלקה.
את הפוטנציאל שלו והבנתו הרבה הצליח להביע בעשייה ולא בהצהרות. אין ספק שהיה משכמו ומעלה, בקי וחכם.
נחום, רק לאחרונה ברכנו אותך בפורום של עובדי בקרה חברי גבע למלאת לך 80 שנה, ואחלנו לך עוד שנים ארוכות ובריאות טובה ועכשו אנו נפרדים ממך בצער רב. נוח בשלום על משכבך חבר יקר. ימתקו לך רגבי עפרך.
חבריך בגבע ובבקרה.