אלברט אחי היקר!
כתב יוסף
עברה שנה מאז נפרדנו ואתה חסר לי מאוד.
אני נזכר בילדותנו כשאבא נפטר ואתה עלית ראשון לישראל בעקבות חלומו של אבינו ,שהעלה יהודים רבים במחתרת וחלם שיום יבוא וגם אנחנו נעלה לישראל.
אתה עלית בעליית הנוער לגבע וכתבת לנו כמה טוב בקיבוץ ושנעלה אחריך.
אחרי כמה שנים עלינו לישראל ולגבע וקיבלת אותנו בשמחה והיית מאושר שהמשפחה התאחדה. כיוון שלא היה לי אבא אתה תמיד שמרת והגנת עלי בבית הספר ובקיבוץ.
כשהלכת לצבא היית חסר למשפחתנו ובמיוחד לי.
כשחזרת מהצבא רצית ללמוד מורה להתעמלות אך בגבע לא אישרו לך ,לכן יצאת לחופש ועבדת בבנית המוביל הארצי, לאחר מכן הפלגת באוניות של הקיבוצים כמה שנים וכשחסכת מספיק כסף ,הלכת ללמוד בסמינר הקיבוצים. אני הייתי מאוד גאה בך.
כשסיימת את הלימודים עברת לאילת ושם לימדת מספר שנים התעמלות בבתי ספר.
אני הייתי נוסע לבקר אותך והיינו מבלים ביחד ונהנים מאוד.
כשחזרת לגבע מאוד שמחנו. אחרי מספר שנים שבהם עבדת באסם, בפרדס ולימדת בבית הספר בגבע התעמלות, קיבלת את הבריכה והיית מציל ואחראי במשך 35 שנים.
כשחזרנו לגבע מקיבוץ זיקים קיבלת את פנינו בבריכה בשמחה רבה ומאז היית מלך הבריכה והיית שומר ומנקה מהבוקר עד הלילה.
מועדון לחבר נסגר באותו הזמן ונפתח קפה חביב בבריכה. כל מי שהיה מגיע לבריכה התקבל בכבוד מלכים ובהזמנה לקפה.
אתה דאגת לכל אחד וידעת בדיוק מה הוא אוהב ואיפה מסלול השחייה שלו.
אהבה שניה חוץ מהבריכה זו המוזיקה האהובה עלייך, מוזיקה משנות השישים עד פופ, רוק מזרחי וישראלי.
אני נזכר שאתה ואני הקמנו את הדיסקו הראשון במקלט של חדר האוכל. היית מביא את הטייפים שלך מהבית, מארגן מוזיקה וכולם היו באים רוקדים ונהנים.
כשאמא נפטרה היית בא אלינו בערבים אחרי הבריכה מבלה עם הילדים וכשבגרו היית משוחח איתם ותמיד מוצא נושאי שיחה איתם.
אני זוכר איך היינו שנינו יוצאים לעשן במרפסת שנותרה מיותמת ומשוחחים שעות.
תמיד שאלת על הילדים ומעשיהם.
כשחלית, בשנה האחרונה לחייך, היתה לי הרגשה רעה שזה הסוף והיה לי מאוד קשה לראות אותך חולה.
כשהייתי בא לבקר אותך ניסיתי לפנק אותך קצת, היינו מדברים ואתה התעניינת מה נשמע בגבע. היית צלול עד יומך האחרון.
אהבתי אותך ואני חושב וחולם עליך. עצוב לי שהלכת מאיתנו כל כך מוקדם.
אחיך יוסי