שבעה לסבתא מלכה

 

בילדותנו הייתה פרוסה מעלינו עננה בלתי נראית.

אם בשמחה ואם בצער וכאב, תמיד הייתה שם אותה עננה, פעם שקופה ופעם מוארת פרושה כמעין אדרת השייכת לאמא ואבא.

בהיותי ילדה קטנה הבנתי בחושיי, כי בצבעים היא נצבעת וגווניה כצבעי הצחוק והדמע. ואם הם שולטים בה, אז מי אותם לימד? ושאלות של ילדה עולות: מי הוליד אתכם, מי אמר לכם מה לעשות? היכן הם - סבא וסבתא? אחים ואחיות?

ואתם מתמלאים בשתיקות, והעיניים מתמלאות בדמעות, ואתם זוקפים קומה ומספרים קצת על ארצות אחרות ועל אנשים טובים ואנשים רעים... והעיקר שפה אנחנו קיימים. ואת אמא שלנו. ואנו ילדייך. ויחד עם אבא, אנחנו משפחה. משפחה כמו שהייתה לכם אי פעם, אבל יותר טובה. משפחה קטנה, שבה העצב והשמחה מתמזגים זה בזה.

ואנחנו גדלים כמו כל הילדים, ובמעט השעות שבילינו ביחד עינינו פקוחות ומתבוננות בכם, כיצד ובאיזה כוח הנכם נאחזים במקום הזה, בונים ומגשימים את החלום של הפרחת הישוב היהודי בארץ הזאת. ואנחנו בעצם הפרחים שהנכם מגדלים ושומרים מכל רע ומשחית. ואנו פוקחים עיניים וזוקפים אוזניים, אנחנו מוכנים להקשיב, להקשיב למה??? אנחנו רוצים לשאול ומפחדים לפגוע. אתם רוצים לספר ולא רוצים לפצוע. ואנחנו אתכם ואתם שלנו. שותקים! אנו גדלים, ואתם עדיין שותקים.

יש לנו אבא ויש לנו אמא שדואגים כמו כל ההורים. רק שלא מספרים על תנועות הנוער, על  מרד נעורים ועל עזיבת בית אמא ואבא.

אנחנו מדי יום באים לבית שלכם ומביאים איתנו שמחה מחודשת. ואתם משתדלים בשבילנו ואנו בשבילכם. האם אתם מוצאים בנו את עצמכם מפעם??? נעמה - המרדנית, שאיננה מוותרת על זכויותיה, נלחמת? אני - המנסה לפייס ולישר הדורים? ויוסק׳ה - הבן הקטן, "הנסיך", שבהמשך יאבק קשות בשתי אחיות המאחדות כוחות על מנת להמשיך ולשלוט בשושלת? גדלנו, בגרנו, נישאנו והולדנו ילדים.

ואנו יודעים שלמרות אותה העננה, הדרך נסללה. יצאנו לדרך ואנו חזקים. ילדינו החלו שואלים, אותך אמא - ואת עונה, ואני משתאה ־ כיצד ומאין את יכולה כעת להעלות את שכה רצית להסוות? ואנחנו שותים בצמא את סיפורך. וסוף סוף את בוכה, ואנחנו בוכים, נוגעים, פוצעים ומתוודעים לדורות הקודמים, והם קורמים עור וגידים.

אמנם הם אינם אבל הם נכנסים לבפנים. תמונות מן העבר צצות וכבר יש לי סבא וסבתא, דודים ודודות. ואת כעוף החול, שוב עולה גדולה ופורשת עלינו כנפי עננה, כנפיים של עוז וגבורה של אמא שרדנית ולוחמת. וככזאת תישארי בינינו.

 

אקה