יובל גוריון
נולד ב - 14.5.1926 בבית-חולים במעין חרוד, בן בכור לפרידה ויוסף גוריון. גדל והתחנך בקבוצת גבע וכנער עבד בענף גידולי שדה.
בגיל 17 התגייס להגנה (חי"ש). עבר קורס קצינים בשנת 1946.
עם הקמת צה"ל המשיך יובל כקצין בגולני ובשנת 1949 היה ממקימי הנח"ל ואף הדריך את קורס המ"כים הראשון של החיל.
אחרי השחרור חזר יובל לעבודה בגידולי-שדה בגבע, ותוך כך מילא תפקידים ציבוריים בקהילה ובמדינה.
יובל כיהן כגזבר וכמזכיר הקבוצה ולאחר-מכן נשלח מטעם חבר-הקבוצות לרכז את מחלקת הנוער והנח"ל בתנועה.
על יובל שאיננו
כתב נחמן
נדם הצליל שליווה והנחה את חיינו בכל החגים והמועדים.
פקע המיתר שלפיו כיוונוּ קולותינוּ בבואנוּ לשיר את שירותינוּ ולעשות את מעשינוּ.
כך, בחתף דממוּ הצלילים ויובל נאסף אל אבותיו - אבותינוּ והפך אחד מהם. מ"בן-המקום" צמח ונהיה לאחד האבוֹת.
אב-למשפחה מסועפת ואוהבת וחבר-בחברה, שותף נושא בעול העבודה והביטחון וההתיישבות החדשה.
קצר-רוח וסבלנות כלפי בטלנות ורשלנוּת, לוֹחם על דעתו ואמיתוֹ. קפדן ודייקן בכל אשר עשה, אמר, שר, ניגן ועבד. כך תמיד. בכל זמן ובכל מקוֹם. שנא כל זיוּף.
יובל
כתבה ניקה
65 שנה שרנו בלווי האקורדיון שלך ואיתך.
65 שנה רקדנו לצלילי מפוחית הפה שלך והאקורדיון שלך – ולפתע הקולות האלה נדמו. קשה להשלים.
אני אשה ותיקה בגבע וזוכרת המון אירועים הקשורים ליובל – ניגנתי בתזמורת המנדולינות בניצוחו של אלמליח וכמובן שיובל היה בין חברי התזמורת. הקונצרטים במוצאי שבת בחדר הקריאה של גבע - יובל החליף את שמואל קופל ז"ל, שיזם את הנוהג הזה, והיה אחראי על המשך המסורת - מוסיקה קלאסית מתקליטים, כמובן. השכלתי המוסיקלית למוסיקה קלאסית באה משם. באמצע שנות ה-40 יובל יצא לקורס מנצחי מקהלות וניצח על מקהלת פסח במשך שנים.