יובל גוריון

 

נולד ב - 14.5.1926 בבית-חולים במעין חרוד, בן בכור לפרידה ויוסף גוריון. גדל והתחנך בקבוצת גבע וכנער עבד בענף גידולי שדה.

בגיל 17 התגייס להגנה (חי"ש). עבר קורס קצינים בשנת 1946.

עם הקמת צה"ל המשיך יובל כקצין בגולני ובשנת 1949 היה ממקימי הנח"ל ואף הדריך את קורס המ"כים הראשון של החיל.

אחרי השחרור חזר יובל לעבודה בגידולי-שדה בגבע, ותוך כך מילא תפקידים ציבוריים בקהילה ובמדינה.

יובל כיהן כגזבר וכמזכיר הקבוצה ולאחר-מכן נשלח מטעם חבר-הקבוצות לרכז את מחלקת הנוער והנח"ל בתנועה.

בהמשך, חזר יובל לעבודה בגבע כמנהל הלול והמשיך במעורבותו החברתית ובתפקידיו הציבוריים מתוך אמונתו המוחלטת בערכי היושר, הצדק והשוויון.

לאחר מלחמת יום-הכיפורים הצטרף יובל להקמת קיבוץ כפר-חרוב וכיהן כרכז החברתי והכלכלי של היישוב, והיה ממקימי מפעל א.ר.י.

לאחר 5 שנים חזר יובל לגבע תוך שהוא ממשיך בליווי הקיבוץ הצעיר ובקשר חברתי ואבהי לאורך שנים ארוכות.

אחרי שובו לעבודה בגבע, השתלב יובל בעבודה ב"בקרה" שם עבד במסירות עד יומו האחרון ממש.

יובל, מוזיקאי מלידה, אף כי לא למד מוסיקה בצורה מסודרת. לימד את עצמו לנגן במפוחית, מנדולינה, קונצרטינה, הרמוניקה וכמובן כפי שרובנו מכירים אותו - עם האקורדיון הצמוד אליו בכל חג ואירוע הן במסגרת הקבוצה והן במסגרת משפחתית.

בצעירותו השתתף בקורס מנצחי מקהלות וניצח על מקהלת הקבוצה מספר שנים. יובל היה ממקימי הגבעטרון וליווה אותו לאורך כל השנים. אהבתו למוסיקה קלאסית ובקיאותו בה  לא הייתה מביישת גם מוסיקאים מלומדים. את אהבת המוסיקה והנגינה  הנחיל לילדיו ונכדיו ובמיוחד לזיוה ז"ל שאליה הוא מצטרף היום.

יובל - אח לצביקה וליגאל ז"ל, אבא לגדעון, זיוה ז"ל, עירית, שרה, אסף ומיכל וסבא ל- 16 נכדים ול- 6 נינים - סלע איתן אפילו בתקופות הקשות ביותר. ריכז סביבו את השבט שיצר יחד עם דינה ושהיווה מקור גאוותו ושמחתו.

יובל - בן זוג, אח, אבא, סבא, חבר - נתת את האקורד האחרון, אך צלילו מהדהד ולא יידום.