אתי חזין – קורות חיים
אתי נולדה ב- 15.2.1950.
אתי נולדה להורים ניצולי שואה, אנשים ששרדו את התופת כאודים מוצלים.
ילדותה המוקדמת של אתי עברה עליה בעיר אשקלון, ילדות של קושי וכאב המלווה במלחמה יומיומית להישרדות.
תקופה זו הטביעה באתי את חותמה לחיים.
בנערותה למדה בפנימיית אשל הנשיא, תקופה הזכורה לה עם שמחת חיים, חיי חברה, עבודה, חוגים להעשרה וכמו כן שרה במקהלה.
עם תום מלחמת ששת הימים מתגייסת אתי לצבא ומשרתת בחיל הרפואה בבית חולים אסף הרופא, תקופה שהשפיעה על עתידה המקצועי כשהיא הולכת ללמוד בבית הספר לאחיות באיכילוב ומסיימת בהצטיינות.
בתקופה זו היא נישאת ונולדים התאומים ריקי ונתי.
נישואים אלה לא עלו יפה ואתי נאלצת להתגרש ולגדל את הילדים הקטנים בכוחות עצמה בתנאים לא תנאים.
היא חיפשה לעצמה אויר ואוירה ולכן בחרה לעבור לקיבוץ גלגל שם קיוותה למצוא לעצמה ולילדים מרחב חיים ופינה חמה.
במהלך תקופה זו נוצר הקשר בין אתי ליודקה, הם מתחתנים ומכאן מתחיל מפנה משמעותי בחייה. לדבריה, יודקה הוא מתנת חייה.
הם מקימים משפחה ובונים את ביתם בגבע ונולדים בועז נועה וענבר.
אתי מתערה בחיי המקום ובמהלך השנים הוא כובש את ליבה.
לדבריה אין מקום כזה בעולם. האנשים הם חמים, פתוחים, דואגים ואוהבים.
בתקופה זו היא עובדת בבית החולים "העמק", משלימה לימודים לאחות מוסמכת ועושה קורסים נוספים.
צוות חדר מיון ילדים הוא משפחתה השנייה, היא יוצרת קשרים אמיצים, מקצועיים וחברתיים עם רופאים ואחיות.
אתי אהבה לטפח יופי ואסתטיקה, למדה להנאתה האישית, הרבתה ללכת לתיאטרון ולקרוא ספרים.
מאוד אהבה לטייל בארץ ובחו"ל עם יודקה, אך ביתה נשאר מבצרה.
תמיד היה חיפוש למשהו מרגיע ויפה שאת הלב ממלא.
בהפיכתה לסבתא היה אחד מהדברים שמילא את ליבה והכניס קרן אור בחייה.
צחוק הגורל שבתקופה האחרונה בחייה המקצועיים עבדה במרפאת הגסטרו שם גם התגלתה מחלתה.
מעגל החיים של אתי שהתחיל עם קושי, מצוקה וכאב נסגר לצערנו עם ייסוריי גוף ונפש עקב מחלת הסרטן בה לקתה.
האור שהבליח ונצץ בחייה, כבה באחת.