אהרונצ'יק שלי
כתבה שרה
משפחתו של אהרונצ'יק הגיעה לארץ ישראל בשנת תר"פ (1920). אבי המשפחה קיבל חינוך תורני והיה ציוני נלהב. המשפתה היתה אמידה ונהנתה ממעמד מכובד וקשרים טובים עם מנהיגי הציונות אשר התרכזו בעיר אודסה. גס בהיותם בארץ נמשכו הקשרים האלה של המשפחה עם ביאליק, רבניצקי ועוד.
במשפחת אהרונצ'יק היו שתי אחיות ו-3 אחים והוא היה הצעיר שבהם.
הוא הספיק עוד לבקר בארץ בגן הילדים ואחר כך עבר לבית ספר עמלני מיסודו של המורה והמחנך יהודה רון-פולני. זה היה בית ספר נסיוני, שמטרתו היתה לחנך את הילדים לפעולות עצמאיות, להתלכדות חברתית ולעבודה. כל זה באוירה של חופש מקסימלי וחברת ילדים.
בבית הספר הזה היה אהרונצ'יק שנה אחת ומשם עבר לגמנסיה הרצליה וסיים את לימודיו במחזור כ'. לפני כעשרה חדשים נערר כנס המחזור הזה לציון 50 שנה לסיום לימודיו. היתה זו פגישה מרגשת מאד, שמשתתפיה הגיעו מפינות עולם שונות והעלו חויות וזכרונות מימי הלימודים.
אהרונצ'יק הגיע לגבע בשנת 1932. מתקופת קליטתו הראשונה בקבוץ היו לו זכרונות על ארועים נעימים וגם על התלבטויות רבות. חיי העבודה והקבוץ היו חדשים ודי זרים לו. הוא ניסה לחפש קבוץ עם חברה צעירה יותר והיה תקופה מסוימת בתל-עמל (ניר דוד עכשיו). הוא גם עבד כחצי שנה בדרום ים המלח. לבסוף חזר אחר הנסיונות השונים לגבע, וכאן נשאר עד סוף ימיו.
אנחנו הכרנו פה בגבע, כאשר באתי מבן-שמן יחד עם קבוצה קטנה של חברים להכשרה בשנת 1934. בתום שנה עזבתי את גבע ובמשך שנתיים נסינו לקבוע את דרכנו באשר שנינו מתלבטים בשאלה היכן נבנה את ביתנו בעתיד. וכך נפל הפור על גבע.
אהרונצייק היה רגיש מאד לשאלות הצדק והיושר בחברה וכל חייו הצניע לכת. הוא עבד בכמה ענפי חקלאות - במשולש, בפלחה ובגידול עגלות.
בשנים האחרונות עבד במפעל "בקרה". הוא חש בעבודה את היצירה ונהנה מאד לראות את פרי עבודתו.
אהרונצ'יק היה אבא מסור לילדים ולמשפחה וידע להתמודד בגבורה עם המצבים הקשים שהתנסינו בהם עם בתנו הבכירה ניצה.
לפני 8 שנים נתקף אהרונצ'יק בלבו. מאותו הזמן הלכה ונתערערה בהדרגה בריאותו. בחצי השנה האחרונה חלה הרבה. מידי פעם נפל למשכב. הוא סבל בשקט. השתדל להסתיר את מכאוביו כדי לא להכביד על המשפחה והצוות הרפואי. בחודש האחרון נאבק הרבה בסבל הכבד, ואנו - עמדנו חסרי אונים ולא יכולנו לעזוך לו.
יש לפעמים שקשה להתרגל לבן-אדם, אך קשה פי כמה להפרד ממנו.
בשבילי אהרונצ'יק קיים - הוא נושם את אויר העמק, שזור בכל הסובב, וכך הוא ישאר אתנו.
שרה