אמא
מצאת סוף סוף את מנוחתך אליה ייחלת במשך זמן רב ולא תצטרכי לסבול יותר.
קשה היה לראותך בסבלך במשך השנים האחרונות וחוץ מלבוא ולהיות איתך קצת לא יכולתי לעשות דבר.
עכשיו, משנתמלאה בקשתך במשך הרבה זמן לעבור לעולם שכולו טוב איני יכול להרגיש הקלה אלא רק צער רב על-כך שהיית צריכה לסבול זמן כה ממושך עד יומך האחרון ולא זכית להקלה אפילו בימיך האחרונים.
אמא, את היית האמא הכי הכי, אמא שכל ילד חולם ושואף לשכמותה. אמא שנתנה את כל כולה לילדיה, וזאת מבלי לוותר על חובותייך לחברה הייחודית בה חיית, אבל אני יודע גם יודע שוויתרת על דברים רבים אחרים למעננו, הילדים. ובאיזו עדינות נהגת כלפינו. מעולם מעולם לא הרמת את קולך וכל שעשית היה עם אהבה אינסופית אלינו. ועלי להזכיר גם שהיית אדם שמעודו לא פגע לרעה באיש ולא הזיק למישהו. אבל בשבילי היית קודם כל אמא נפלאה שאני ובודאי גם כל בן או בת אחרים היו חושבים עצמם לברי מזל מאין כמותם שזכו לאמא כזאת. וזה אולי הדבר שהכי עוזר לי להתגבר על הכאב . עכשיו אני יכול רק להודות לך על כל הטוב שנתת לי, ולבקש את סליחתך על כל הפעמים בהן לא התנהגתי כפי שהייתי אמור עם אמא שכמותך ולקוות שבאמת מצאת את מנוחתך ושלא תאלצי לדעת עוד סבל וצער לעולם. ושתדעי שתמיד, תמיד אהבתי אותך ואוהב אותך לתמיד.
אברהמיק