כל אחד יש המוקי שלו
מהילדות, מהסיירת, מהשדות ומעוד המון מעגלים. לי יש את אבוש שלי... המלאך הפרטי שלי, ששמר והגן עליי והבין אותי במבט. אבא אהב לחקור יחד מילים וציטוטים. לדבר איתי על ספרים ושירה, לקנות לי עוד ספר של לאה גולדברג במתנה.
אבא לימד אותי איך מכינים קפה "בוץ" על פי כל החוקים, למחוק במחברת עד ש"יוצא בדיוק", לקלוף פומלה ולקרוא מפה. אבא שלי - אני נושאת בתוכי כל כך הרבה זיכרונות מאושרים ממך. ביקור במשרד שלך וביום חמישי במיוחד כשבאנו לתייק את "דף גבע", את השיחות שלנו בדרכים, נסיעה להולנד בבת מצווה, טיולי יום הולדת משפחתיים וגם לבטים וסודות שהיו לנו ועוד כל כך הרבה...
יותר מהזיכרונות אני נושאת איתי כל חיי את הידיעה שאהבת אותי אהבה שלמה. גדלתי בהרגשה שאני הכי אהובה בעולם ואת זה אני מתפללת ומשתדלת לעשות כמוך עם ילדיי.
אבוש היית לי סלע ועוגן ואי של שפיות ונחת. אני משחררת אותך אבא, עבדת קשה מספיק, החזקת חזק ונלחמת בגוף שבגד בך ואהבת כל כך את כולנו עד נשימתך האחרונה.
אתה הגיבור שלי אבא. אתגעגע אליך בכל נשימה. תנוח מתוק שלי.
אוהבת שקד