קוים לדמותה של יונה

יונה בחורה צעירה ותוססת, ראש תלתלים בהיר, ועיני תכלת יפות, באה מעיירה בלטביה עם קבוצת גורדוניה, מבית ברוך ילדים ומסורתי מאד. השתלבה מהר מאד בקבוצה, כאילו רצתה לפרוק מעליה את מראה הגלות ולהיות כאחת החברות בקבוצה. היתה הראשונה שהלכה לעבוד בענף חקלאי ועבדה ברפת. תמיד במכנסיים וכובע לבן לראשה, לפי האופנה של הימים ההם. וכבר נראתה, כאילו לא באה חודשים מספר קודם מעולם אחר. היתה מאד חברותית ורכשה לה ידידים רבים.

לימים הגיע לגבע סטודנט צעיר, כבש את ליבה והם נישאו. יונה עזבה את הרפת, עבדה בעבודות שונות, בעיקר במטבחים קטן וגדול. היתה מבשלת מעולה ואופה טובה מאד. והעיקר לא נשכח לה את הטייגלעך המפורסמים שהצטיינה בהם ואנחנו זכינו להתכבד בהם בכל חתונה ושמחה. כשנולד הבן הבכור היתה מאושרת. היינו יושבות בבית התינוקות ויונה היתה שרה שירים ביידיש, ששרו אצלה בבית לילדים.

אחד השירים הזכור לי, כשהיא היתה מחזיקה את התינוק על כף ידה, מקפיצה אותו כשהוא מתמוגג מצחוק וכך היתה שרה ואנחנו איתה: ״אזא אינגעלה וי ביי מיר איז נישטו בקיין גביר. אזא שיינס אזא פיינס איז נישטו אזא וי מיינס". בעברית - ילד כמו שלי אין לאף גביר, הכי נחמד הכי נאה אין לאף אחד.

יונה מאד אהבה ילדים. גם עבדה בגן, ומאד אהבה לספר סיפורים  מפרי הדמיון השורה עליה. הילדים מאד אהבו את סיפוריה. יונה אהבה מאד פרחים וצמחים בעציצים. היתה מקדישה להם עבודה רבה. תמיד טיפחה וטיפלה באהבה.

יונה היתה מאד משפחתית. תמיד דאגה לכולם וידעה להעניק לכולם מחום ליבה ואהבתה.

יהי זכרה ברוך.

אראלה רון