לזכרה

חוה, "אֶווֹ", כמו שקראו לה ההונגרים, באה אלינו כמעט ילדה, אחרי שעברה את תלאות המלחמה.

קבוצת ה״הונגרים״ באה אלינו מקבוצת "אבוקה". שפתם היתה לנו כל-כך זרה וגם כשדיברו עברית, הצליל צרם מאד.

חוה נבחרה לעבוד במטבח. עבדתי אז באקונומיה. הצעתי לחוה לעבוד איתי, אחרי שראיתי אותה בעבודה, מתמצאת ומבינה. היא ידעה לבשל טוב, לאפות ותמיד להגיש עזרה בכל מצב. עבדנו יחד גם בבישול שנים רבות.

למדתי מחוה להשתמש במצרכים שכמעט היו נחותים במטבחנו, למשל: הפלפל הירוק, שפתאום הפך ללצ'ו המפורסם; פפריקה אדומה ועוד דברי מאפה טובים.

לחוה היו ידים יוצרות (את הכשרון הזה לא פיתחה). היא אהבה ליצור דמויות מירקות טונים, העמידה אותם על המדף ולכל אחד נתנה שם.

חוה לא דברה הרבה, אבל בחוש ההומור המיוחד שלה, כשהיתה אומרת מלה, תמיד קלעה.

חוהל'ה, באותם הימים לא חלמתי שנכדי יהיו גם נכדיך ואחרי כל-כך הרבה שנים זו לצד זו נהיה משפחה.

אהבנו אותך, חוה, ובחטף הלכת מאיתנו בטרם עת.

יהיה זכרך ברוך

              אריאלה רון