שלמה מה נעים
נולד בלטביה 8.11.1910
עלה לארץ 1966
נטמן בגבע 30.05.1985
י' בסיוון תשמ"ה
דברי הספד ליד קברו
שלמה נולד בשנת 1910 בעיירה ורקליאן שבלטביה, למשפחה מרובת ילדים, הורים ציוניים ומסורתיים.
אבא חנווני ואמא עקרת בית. סיים בית ספר ביידיש, למד נגרות ומאוחר יותר נרתם לעבודה לעזרת ההורים בהכשירו גם חלקת אדמה קטנה ע״י הבית.
היה פעיל בתנועת ״גורדוניה״ בעיירתו, עסק הרבה בספורט. היה חסון בגופו וספורטאי בכל רמ״ח אבריו. בגיל 21 גויס לצבא הלטבי וכשהשתחרר יצא להכשרה ב״מסדה" - קבוצת הכשרה של ״גורדוניה״ בלטביה. בהכשרה פגש את חנה. התחתנו ונשארו בריגה עד בוא הגאולה - סרטיפיקט לעליה לארץ. בינתיים הארצות הבלטיות נכבשו ע"י הרוסים והגבולות נסגרו בפני כל עליה. פרצה מלחמת עולם השניה ושלמה נאלץ לחזור לצבא. שרת 4 שנים, נפצע ונותח. ברח מהשבי פעמיים ונשפט. אחרי השחרור התחיל לבנות את משפחתו וביתו. ניהל חווה חקלאית ממשלתית ע״י ריגה, עבד בנגרות, זגגות ובנין וכך התפרנסה המשפחה. המקצועות שהזכרתי, למד בכוחות עצמו כי היתה לו תבונת כפיים רבה. עזר הרבה למשפחה וגם לחברים. היה איש עבודה ולא איש דיבורים. חלם לעלות ארצה כל הזמן ולא ניתן לו בקלות.
ב־1964 בקרה אותם פועה, אחות חנה, בלטביה וע״י כך נתהדק הקשר המשפחתי. ב-1965 הגישו בקשה לעליה ולשמחתם הרבה הצליחו לעלות ארצה ב־1966. באו לגבע, למשפחה, לקבוצה ונקלטו בה. ההחלטה לעלות לארץ היתה קשה מאד, כי הבן שרה בצבא הרוסי ודחוק מהבית. על אף הכל החליטו לעלות כי ראו בזה הגשמת חלום נעוריהם. בגבע נקלטו יפה בעזרת המשפחה וגם הודות ליכולתו הפיזית בעבודה. עבד בנגריה, בלול עד שאזלו כוחותיו. עבד ב"סביון" ותבונת הכפיים שלו עזרה לו גם פה וזה נתן לו סיפוק רב. חלה, ופתיל החיים ניתק.
יהי זכרו ברוך.
יצחק קייצקי
על שלמה אחי
כתבה יונה
פעם שלמה סיפר לי: ״כשהייתי חייל ולוחם במלחמה האכזרית, מלחמת העולם השניה, נפלו לידי ומסביבי חיילים רבים. אני נשארתי בין הבודדים בחיים, כי לי היתה מטרה - להגיע פעם לארץ ישראל, לחיות בה ולבנות את ארצי - כפי שההורים חינכו אותנו״. המזל שיחק לו, הוא נשאר בחיים ובא לארץ ישראל. כאשר קיבל את היתר היציאה, היה בנו מיכאל בצבא והלבטים היו קשים: האם לעלות עכשיו או לחכות עד שחרור הבן מהצבא?
שלמה היה איתן בדעתו לנצל את ההזדמנות ולעלות. הוא קיווה בכל לבו שבנו יגיע וילך בדרכיו ואכן תקוותו התגשמה. אחרי נתק של 30 שנה - התאחדה המשפחה בחלקה. כאשר שלמה היה כבר פה - הוא דאג לחלק הנותר שם.