יואב נחשון - קורות חיים
יואב, בן הזקונים של אליהו וחנה נחשון, נולד ב- 9 במרץ 1933, אח ליורם ויעל. יואב גדל ולמד את כל שנותיו בבית הספר המקומי בגבע והיה בן ילדי מחזור ו' של הקיבוץ. יואב היה תלמיד מצטיין בכל תחומי הלימוד, סקרנותו הגדולה וזכרונו המופלא סייעו לו לעבור בהצלחה גם את בחינות הבגרות, דבר שלא היה נחלת רבים באותה תקופה. יואב בלט מאוד בחברה, בספורט ובכוחו הרב והיה שותף בולט בתחרויות רבות בין הנוער המקומי לקיבוצי הסביבה. בהיותו בבית הספר התיכון הכיר את רחל'ה שהגיעה ממושב רשפון כילדת חוץ להתחנך בגבע והשניים הפכו לזוג. בתחילת שנות ה-50 התגייס יואב לצה"ל, שירת בנח"ל וסיים את הצבא כקצין בדרגת סגן. לאחר שחרורו, בקיץ 1955 התחתנו יואב ורחל'ה בגבע וירדו לשנת הגשמה בעיר אילת, שהייתה אז בתחילת דרכה. יואב עבד בבניין וריכז את לשכת התעסוקה ורחל'ה עבדה כגננת בגן הילדים של אילת. לאחר שנה, כאשר רחל'ה כבר נושאת בבטנה את ביתם הבכורה איילת, שבו לגבע להקים את ביתם בקיבוץ. יואב עבד בדיר ונקשר מאוד לענף הצאן.
יואב, יחד עם בת כיתתו תמי, היו הצעירים בחבורה של נערות ונערים בוגרים יותר שהקימו את הגבעטרון ב-1948 כלהקה מקומית להופעות באירועים ובמסיבות בגבע. בשנת 1958 יואב וחבורת הצעירים חברו לנחום היימן (נחצ'ה) אותו הכיר יואב מהנח"ל. החבורה התגבשה ללהקת הגבעטרון, שהחלה את דרכה המקצועית, בהתחלה סביב הפסנתר בחדר האוכל, ובהמשך בהופעתם הראשונה מחוץ לגבע ב"תערוכת הקיבוץ" בתל אביב בארגונו של זאב חבצלת, חבר בית אלפא, ובהקלטות מקצועיות של תקליטים והופעות רבות בכל רחבי הארץ עם להקת הליווי 'חמישיית גלבוע'.
באותן שנים הפך הגבעטרון להיות להקת זמר מובילה בארץ עם צליל וסגנון מיוחדים להם, כאשר קול הטנור המיוחד והנפלא של יואב מהדהד ובולט בשירת הלהקה. בשנת 1960 המשפחה התרחבה ונולד בנם עופר וב-1966 נולד עמיר. ב-1962 נקרא לשנת התגייסות בחטיבת הנוער באיחוד הקבוצות והיה נוסע מדי בוקר לתל אביב.
יואב אהב מאוד שירה ומוזיקה ובנוסף להיותו בגבעטרון, היה במשך כ-15 שנים זמר במספר מקהלות של ארנסט הורביץ ו"מקהלת האיחוד" בניצוחו של אבנר איתי.
באותן שנים יואב, שעבד בדיר הצאן, היה גם בולט בארגון ועיצוב ענף הצאן בארץ. יואב ריכז את הענף במשך שנים ובסוף שנות השישים יצא לקורס מרכזי משק במדרשת רופין כאשר בסיומו התמנה למרכז המשק למשך כשלוש שנים. בסיום התקופה חזר יואב לעבוד בדיר. בשנת 1975 התגלתה אצל יואב מחלת הפרקינסון, אולם הדבר לא מנע ממנו להמשיך בעשיה כלכלית וחברתית ובשירה. שנה לאחר מכן נולדה בת הזקונים נירה שהעניקה ליואב אבהות מאושרת עם מעבר הילדים ללינה בבית ההורים.
בסוף שנות השבעים שוב עזב יואב את ענף הצאן והתמנה לגזבר הקיבוץ למשך ארבע שנים, כשבסיומן עבר לנהל את קואופרטיב בית שאן חרוד. בשנים אלה גילה עולם עסקי מרתק מחוץ לכותלי הקיבוץ.
כשסיים את ניהול הקואופרטיב והמחלה התגברה, יצא יואב להעשיר את ידיעותיו בלימודים למשך כשנתיים במדרשת אפעל. תקופה זו הייתה מרתקת ומעניינת, בה העשיר את ידועותיו ואף הוציא ספר על "הדמוגרפיה של עם ישראל בארץ ישראל". לאחר חזרתו מאפעל לקח יואב על עצמו את עריכת העלון המקומי ואת ריכוז התרבות בגבע ועשה זאת ברצינות ובמסירות שכה אפיינה אותו, למרות מחלתו שהחמירה. כדי להרחיב את ידיעותיו וסקרנותו הגדולה היה נוסע להשתתף כשומע חופשי בהרצאות באוניברסיטת חיפה, ובכל מקום שיכול היה להגיע, בהתאם למגבלותיו, לשמוע לראות ולחוות עוד ידע וחוכמה.
באותו זמן, סיים יואב להופיע עם להקת הגבעטרון וזכה למסיבת פרידה יפה מפרגנת ומרגשת. בתחילת שנות התשעים יואב יזם והקים את החוג ללימודי יהדות מקרא ותלמוד יחד עם אלי גורן, חוג שמתקיים עד עצם היום הזה. על מפעל זה קיבלו יואב ואלי את פרס יושב ראש הכנסת. בשנים אלה חזר יואב לאהבתו הגדולה - ענף הצאן ועל אף מגבלותיו הפיזיות היה יוצא מדי בוקר עם עדר הכבשים למרעה.
באמצע שנות התשעים עבר יואב ניתוח ראש חדשני בשבדיה, שהקל עליו למשך שנים בודדות את תופעות הלוואי הקשות של המחלה. עם השנים והתקדמות המחלה יואב נחלש פיזית אך כוחו הנפשי, יצר החיים והאופטימיות הגדולה עזרו לו להילחם וליהנות עד כמה שניתן מהמשפחה, חברים, טיולים שירה ולמידה.
עם השנים יואב הפך סבא לעשרה נכדים ולנינה אחת ונהנה ממשפחה חמה ומחבקת שהקלה עליו במעט את הסבל.
בעשר השנים האחרונות יואב עבר לדירה סיעודית עם מטפל צמוד והיה כל ערב מגיע לביתו הקודם להיות יחד עם רחלה, הילדים והנכדים. גם בשנים קשות אלה שמר יואב על רוח חזקה ואיתנה. הוא נהנה להיות בחיק משפחתו האוהבת, גילה עניין רב בנעשה בקיבוץ, השתתף באסיפות הקיבוץ ובישיבות הועדה הכלכלית כצופה ומתעניין בנעשה בגבע בנושאי הכלכלה בעיקר שעניינו וסיקרנו אותו. הוא נהנה עד כמה שיכול מסיורים עם הטנדר יחד עם ילדיו בשדות העמק, בהאזנה למוזיקה ולתוכניות בנושאי היסטוריה ופילוסופיה ברדיו ואף שמר על כושר השירה המיוחדת שלו, כמעט עד יומו האחרון בעזרתה של עירית גוריון הנפלאה.
יואב היה איש מיוחד ברוחו האיתנה, בחוסנו ובעקשנותו.
יואב אהב את גבע אהבה גדולה, אהב את השירה והזמר.
אהב את החיים, למרות שאלו התאכזרו אליו.
לא ויתר לא נכנע עד לרגעיו האחרונים.
נזכור אותו תמיד בהערכה רבה ובאהבה גדולה.
ינוח בשלום באדמת גבע שכה אהב.