הספד על אבא

אבל'ה שלי

רציתי להגיד לך תודה - על שהיית לי לאבא - זכיתי .

תודה על מה שלמדתי ממך, על מה שירשתי בזכותך.

את הצמא האמיתי לדעת, להשכלה - היית אינטלקטואל אמיתי. הבאת הביתה את הספר, העיתון, את החיפוש אחר הדעת, הציטוטים המחכימים, הפילוסופיה, יהדות, פוליטיקה ועוד.....

את הרגישות הרבה- יכולת להסתכל פנימה באומץ. לימדת אותי לדבר על רגשות, על הנפש וצרכיה, שימשת מודל לפתיחות, לחום אנושי.

את הטיפול האוהב והאנושי שלך בציפי - לא התביישת בה ויכולת לראות ולהעריך את כל היופי שבה.

את ההומור, האידישקייט העסיסית.

את הטוב - היית איש טוב עם לב חם ואוהב.

את ניצוץ הילדות שבתוכך שלא כבה. שהתבטא בזיק שניבט מעיניך, ביכולת שלך לשחק, לשיר, לרקוד לעשות שטויות ולהנות כמו ילד - למרות גילך המתקדם.

רציתי להגיד לך סליחה – שלא תמיד הצלחתי להיות לך אותה בת שרצית שאהייה עבורך. רצית שאני אהייה בתוך העור שלך. שאני ארגיש בלי מילים כל מה שעובר עליך, שאהיה מחוברת אליך כל כולי. סליחה שפגעתי, סליחה שאכזבתי לעיתים.

ומעל הכל , אני מודה לך על איך שנפרדת ממני. נתת לי בסוף חייך - הרבה אהבה והערכה. נקשרנו זה לזו, העמקנו את ההכרות ההדדית. נפרדת כל כך יפה ממני, אבאל'ה - ברגישות בחוכמה, באומץ וכל זה מאפשר לי לסגור מעגל, להיות שלמה.

אני אוהבת אותך אבאל'ה שלי, אתה עכשיו בתוכי כמו שרצית, 24 שעות ביממה.

תנוח, אבאל'ה, תנוח עכשיו – כי עייפת מאוד מכל המלחמות לקבל מה שמגיע לכל בן אנוש, לקבל אהבה ללא תנאי. תנוח על משכבך בשלום.

                                                                                            רוחל'ה