אמא איטה גולוד – יהודית קליגר
כתבה נעה
נולדה בשנת 1911 למשפחה שומרת מצוות בעיירה הושץ' על גבול פולין-אוקראינה. אביה עיבד שדות סלק סוכר אותם חכר מהפריץ. לאמא היו עוד 6 אחים ואחיות – שלושה מהם, וכך גם הוריה וסבתה וכן קרובי משפחה רבים נספו בשואה. כאב אותו נשאה בעוצמה כל חייה.
אמא סיימה את לימודיה בביה"ס בעיירה ועברה לוילנה שם סיימה את לימודיה בסמינר למורים "תרבות" הידוע. באותו פרק זמן בו שהתה בוילנה, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ולחבורה שהתעתדה להגיע לקיבוץ רוחמה. בראשית שנות ה-30 עלה אחיה הבכור לארץ ולאחר 3 שנים עלתה אמא בעקבותיו. כשהגיעה לארץ החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך נשלחה ללמד בבית הספר העממי בפרדס חנה. שנקרא לימים בית ספר "אלונים", שם לימדה דורות של תלמידים עד שנות החמישים. עם העליות הגדולות של שנות החמישים הוחלט לבנות במושבה בית ספר נוסף באיזור שיכוני העולים, ואמא מונתה לנהל את בית ספר "מרחבים" אותו הקימה לתפארת וניהלה עד לפרישתה לגימלאות. אמא היתה מורה אהובה ושמה נישא במושבה כמורה יחידה ומיוחדת. עד היום מזכירים את שמה תלמידיה ובניהם בגעגועים גדולים.
בסוף שנות ה-90 עברו הורי מפרדס-חנה בה חיו את מרבית שנות בגרותם, אותה בנו, ואליה ואל תושביה נקשרו בעבותות אהבה. הם היו מעורבים מאד בחיי המושבה, אך בזקנתם עברו לגבע כדי לגור בקרבתי. אבא ואמא אהבו את שנותיהם בגבע עד שכשל כוחם. אמא נפטרה בשנת 2002 ונקברה בגבע.
אמא היתה אשה צנועה ומעולם לא גבה לבה למרות היחס והכבוד שרחשו לה בני המושבה. היא ניחנה בטוב לב ובאהבת אדם יוצאי דופן וכך כתבה בספר הזכרונות שלי:
"בִּתי, לא לימדתי עטי לכתוב בחרוזים, אך אגידה לך כמה מילים פשוטות אך נכונות: אהבי את האדם באשר הוא אדם, כבדיהו וחפשי בו את הטוב, בעבור זה לא תחסר לך אף פעם חברת אדם נעימה ואוהבת."
לאור דבריה אלה חיה כל חייה, ואלה הדברים שחרטנו על מצבתה. כך היא אִמי זכורה לאהבה ולטוב.