***

אדם המגיע לגיל שיבה

הוא עצוב.

הוא זוכר את החלומות

שחלם בנעוריו.

עזי מבע

עזי צבעים.

והם מחווירים. דֵהים. נמוֹגים.

לאורך הדרך.

*

והוא זוכר את העצים

שנטע בנעוריו.

גבוהים. ישרי גזע.

זקופי צמרת.

והם שוכבים כְּרוּתים

לאורך הדרך.

*

והוא זוכר את הטובים ברֵעיו.

גבוהים. ישרי מבט.

אוהבי חיים.

והם שוכבים כְּרוּתים

לאורך הדרך.

*

והוא שָׁלֵו.

רואה בנים

ובני בנים,

שילשים וריבעים

הם ממשיכים לחלום ולצעוד

לאורך הדרך.

זאב קליין

גבע  28.10.2000