מתילדה קליג

 

נולדה ברוסיה 7.04.1907

עלתה לארץ

נטמנה בגבע   12.04.2003

י' ניסן תשס"ג

 דברי הספד

 כתבה וורד קליין

 

מתילדה, הסתיימה מסכת חיים לא קלה של אישה מיוחדת - מתילדה.

מתילדה נולדה בשנת 1907 בבלורוס בעיר לידה, עיר מוקפת יערות ושדות, למדה  ב״חדר״, הושפעה מהנוער הציוני, ובגיל 16 עלתה לארץ. הגיעה לבנימינה לביה״ס של  חנה מייזל, במסגרת ביה״ס נשלחה לעזור לחבורת הדרום וכך הכירה את קבוצת ״דרומיה״, אליהם הצטרפה מאוחר יותר, בחפצי-בה.

יחד איתם הגיעה לגבע בשנת 1929, ומאז הייתה לחלק מגבע. יחד עם אליעזר אישה הביאו לעולם את אופירה ואיה. ברוח החלוציות שנשאה אתה, נחלצה לעזרת קיבוץ חניתה בשנות ה-40, אך רוב חייה חייתה בגבע. אהבה את גבע והתגאתה בה.

על מתילדה

כתב נחמן

 

מתילדה בת ישראל, חלוצה וציונית שעלתה ארצה עם ראשוני גלי העלייה השלישית. יוצאי עיירות וערים בפולין וברוסיה בימים שלפני המהפכה ולאחריה. אחת מחבורת ״דרומיה״ הייתה מתילדה, בשנות הנדודים של ה״חבורה״, בעבודה בפרדסי האיכרים ובכרמיהם בנס-ציונה, בגדרה, ובחדרה, שם התלכדו הצעירים והצעירות האלה לקבוצה, תוך שהם מתנסים בפועל בהוויה של חיי שוויון ושיתוף ואחריות הדדית.

מרשימותיה

זיכרונות

- לידה עיר מולדתי מוקפת חוות חקלאיות, יערות ונאות־קיץ יפות לעשירים. אבל העיקר - היער עם כל אשר בו. אנחנו, הילדים, איננו יוצאים משם כל עוד הכדים לא מלאים ובסתיו אוספים פטריות בדליים. יפה היא לידה עירנו וגם נוער חלוצי בה החולם על תחיית־העם...

־ בת 16, בחודש אב 1923, עליתי ארצה. החום הגדול קבלנו בזרועות פתוחות. השפה העברית הייתה שגורה בפי. החלה פרשת חיפוש עבודה ואותי הצעירה מסרבים לקבל. בכל המקומות: ״צעירה מדי!״ לבסוף התקבלתי לביה״ס לצעירות של חנה מייזל ברח׳ העלייה בתל־אביב. לאט לאט הרגשתי את עצמי מוכשרת לחיים הארצישראליים. עבדנו קשה, אך במרץ ובחדוות נעורים. ובערב - צועדים צעירים וצעירות בשירה לשפת הים, ובפינו:״ מי יבנה הגליל? אנו נבנה הגליל!״...