חיים אריה רייזקינד

 

בן חיה ומשה רייזקינד

נולד   1870

עלה לארץ   1925

נטמן בגבע   11.11.1957

י"ז חשוון תשי"ח

 

חיים אריה רייזקינד

 

חיים אריה רייזקינד, מראשוני מתיישבי מג­דיאל, נפטר בליל שבת בביתו, במגדיאל, בן 88.  הניח אשה,  בנים, בנות ונכדים.

עלה לארץ ב־1925 מסוקולקה (פולין) ובמשך 5 השנים הראשונות היה עם בתו חיה רייזקינד-אפרתי בקבוצת גבע. ב־1930 התיישב במגדיאל, בה  נטע פרדס אותו עיבד במו־ידיו. בכל שנות חייו במגדיאל היה עסקן פעיל, קרוב לציבור הפועלים אותו אהד בכל חום לבו. כן פעל רבות למען בית החינוך לעיוורים בירושלים.

 חיי בפולין

 

נולדתי ביום י״ט בטבת תרל״ג(1870) בעיירה קרינקי מחוז גרודנה.

למדתי ב"חדר" ואחר כך רכשתי מפי מורים פרטיים, נוסף ללמודי־קודש, גם השכלה כללית.

בשנת תרמ״ט (1886) מתה עלי אמי חיה נ״ע, ונאלצתי להפסיק את למודי ולסייע בידי אבי ז״ל בטיפול ביתומים הרכים ובכלכלת הבית, מאז שלחתי ידי במסחר.

אבי ר׳ משה אליעזר ב״ר יצחק מרדכי ז״ל היה בין לומדי הדף היומי בתלמוד אחרי תפילת שחרית בבית המדרש הגדול מפיו של ר׳ יעקב מוני ז״ל. ר׳ יעקב מוני ז״ל היה עני מרוד שלא יצא מארבע אמותיה של התורה וגר בבית רעוע והרוס שרק בדרך נס לא התמוטט. בעול הפרנסה משכה אשתו הצדקת, ששמחה כי בעלה עוסק בענינים ששכרם בעולם הבא, ומצאה את מחיתה הזעומה באפיית לחם. ר׳ יעקב מוני הקדוש לא דרש, כמובן, כל שכר בעד שעוריו והפרס היחידי שקיבל מתלמידיו היה זה שבשמחת־תורה היה מוחזר לדירתו הדלה על כתפי תלמידיו — מעריציו.

אמי ע״ה כתבה מכתבים בלשון הקודש (בימים ההם טרם תשלוט העברית ותמלוך לשון הקודש) ובמאמע־לשון מתובל במליצות התנ״ך כדרך כל תלמידי החכמים מאותה תקופה.

מפיהם של הורי נ״ע שאבתי מלוא חפנים תורה ודעת ולהם עלי להודות עלכל האוצרות הרוחניים שנחלתי והורשתי ליוצאי־חלצי.

 

חיה, ראשית־אוני, הבכירה בצאצאי, ירשה את כל מתנות־הרוח הטובות מסבה ומסבתה גם יחד. דמתה לסבתה שנקראה בשמה בצניעותה, ובה נתקיים הכתוב: ״שמעי בת מוסר אביך ואל תטשי תורת אמך״.

 

שלש הערים הנ״ל: ביאליסטוק, קרינקי וסוקולקה, ביניהן נקלעה נפשי וחותמן הוטבע על כל פעולותי עד היום הזה.

 

ביאליסטוק, עירו של הראש והראשון לתנועת תקומת ציון הרה״ג ר״ש מוהילובר זצוק״ל. מרכז התחיה הלאומית ומקור כל רעיון יהודי ישראלי טוב, העיר בה פעלו טובי היהודים בדורות האחרונים, בה קמו עושים ומעשים למען מולדת ישראל, ערש הציונות, בה הוקמה הראשונה לאגודות "חובבי ציון" בעולם כולו, שהקרינה מזיווה לכל תפוצות הגולה והאירה מלהט שמש אמונתה בתקומת ציון לרחבי רוסיה רבתי, קרית משגב לחולמים ולוחמים נפלאים — מי ישכחך!

כל מי שזכה להתחמם לאורה של קרית הגאון מוהילובר זצוק״ל לא ייעקר מלבו לנצח זכר אותם היהודים מלאי האון והמרץ בתעשיה ובמסחר, שהצליחו להפיץ, תוצרתם עד קצוי תבל, מהם גדולי מעש וגאוני רוח בכל שטח, העיר ממנה יצא ד״ר אריה אליעזר לודביג זאמנהוף (רחוב האטליזים נקרא בשמו), ממציא לשון התקוה והאחוד — אספירנטו, ואכן מלאי אופטימיות ותקוה היו יהודים אלה, שמילאו יום וליל מאות בתי־מדרשות לא רק לתלמידי חכמים, אלא גם להמונים הרחבים, העיר ממנה יצאו חלוצים לישוב העברי החדש בארץ, צירים לקונגרסים הציוניים הראשונים, מחוללי ערים ומוסדות, פרופיסורים לאוניברסיטה העברית בירושלים, סופרים ומשוררים, עתונאים ומורים המאצילים מרוחם, מכשרונם ומידיעתם בכל מקום בה תדרוך רגלם, העיר מלאת אנשי־חסד ובעלי לב יהודי מלא רחמים כים, העושים צדקה בכל עת ובכל שעה, אחיסמך לכל הנברא בצלם ה׳ והמלאים הקרבה עצמית אינסופית להצלה ולעזרה מבלי לדרוש פרס ושכר, העיר ששימשה מעיין לא אכזב לכל רעיון יוצר וממנה יצאו גם גואלי דם ודורשי נקמת השה היהודי לעולה, בצורת מהפכנים ומערערי יסודות העולם הזה המבליג על רצח יהודים חפים מפשע.

בך, קרית אנשי המעשה ועתירי הטוב, ביליתי מיטב שנות עלומי וממך ינקתי את לשד העברית העתיקה והעסיסית, הרעננה והטלולה.

 

קרינקי, העיר מלאת תשואות התעשיה, בעלת היהודים האמיצים והחרוצים — מולדתי האהובה!

בך, קרינקי היקרה, הרביץ תורה והפיץ דעת ה׳ והאציל מרוחו הכבירה הגאון המפורסם והמופלג הרב ר׳ ברוך לבסקי זצוק״ל. הרב הצדיק נטע בלבות בני העיירה אהבה לדברי אלהים חיים ושתל בנשמות בני עדתו חיבה לבריות.

בתוככי קרינקי שכן הרב ר׳ זלמן סנדר כהנא, גדול בתורה, מיסדה ומנהלה של ישיבת מלץ׳ (ואחר כך בקרינקי). בנו של ד׳ זלמן סנדר היה הרב הראשי של קובנה בליטה ר׳ אברהם שפירא (נכרו הד״ר שפירא, דוצנט באוניברסיטה הליטאית נחשב לאחד מגדולי המבקרים של הספרות העברית החדשה). ר׳ זלמן סנדר זצוק״ל שהה בימי מלחמת העולם הראשונה ברוסיה (עם הישיבה שלו), אחרי המלחמה חזר לקרינקי ומשם עלה ארצה ישראל ונפטר בעיר הקודש ירושלים.

אחרון הרבנים של עיירת מולדתי היה הרב הגאון ר' חזקיהו מישקובסקי זצ״ל הידוע, בנו של הגאון הצדיק ר׳ לייב מסטאוויסק, נפטר פה בארץ.

מה רב הטוב הרוחני שהעניקו גדולי התורה שבקרינקי לכל התושבים ומה רב אשרם של ילידי המקום אשר חסו בצלם.

זכיתי לצקת מים על ידיו של אחד מטובי יוצאי ישיבת וולוז׳ין ר׳ איצ׳י נתן׳ס הגדול בתורה והנחבא אל הכלים, שויתר על כסא רבנות וברח מן הכבוד, היה מקורב ביותר אל הגאון ר׳ ברוך לבסקי זצ״ל ושימשהו בקודש בביד״צ דק״ק קרינקי.

כל ההליכות הטובות האהבה לתורה, הצמא לדעת, מידת החסד וישרת הדרך בחיים שאבנו מעיר מולדתנו, קרינקי. ולה נאוה תהילה!

 

וסוקולקה, עיירת־חמד, מקום גאונים וצדיקים, מרכז מרץ וכשרון, המיניקה עוד כיום הרבה מקומות בארץ, מוסדות, ישובים וכו׳ וכו' מדדי חיוניותה לפני דורות — אותך הנצחתי בנפשי ויהודיך היקרים לא נשיתי ודמויותיהם עומדות מולי תמיד.

בך, החילותי בפעולה ציונית־לאומית עת נוסד הבנק להתישבות ע״י הרצל.

 

חיים אריה רייזקינד