לזכרו של יורם
כתב יוסי שמחוני
יורם שלי. יש אנשים שלא נפרדים מהם כי הם נשארים אתך תמיד. הם כל כך משמעותיים בשבילך כל אחד בתחומו ובמומחיותו, אין חשיבה בלי נוכחותם הרוחנית ואין תכנון בלי אופן החשיבה שלהם.
"פרופסור" קראנו לך כי מעבר לידע ויכולת בלתי רגילה במכונאות בסיסית, אבחון תקלות, יכולת יישום, אסטטיקה ורמת גימור, תכנוני חוזק, ארגון וסדר עבודה, ובעיקר ידי זהב, היית מורה ומוביל צוות מהטובים שפגשתי.
נפגשנו ב1963, אני שוליה של סבא במסגריה שלו ואתה מכונאי חדש (בוגר בסמ"ת) בצוות שמוביל שלמה בן יעקב במוסך העליון. שלמה, יערי ואבן צור שולחים אותך למבחן קבלה אצל סבא (מבלי שאתה יודע) גש לסדן ותיישר את הקורה הזו.. אומר לך בן יעקב. אתה מצטייד בפטיש 2 ק"ג, יורד את 3 המדרגות ניגש לסדן ומתחיל להכות בפטיש.. סבא יוצא מכלוב הרשת של המחרטה (בדיוק היכן שחלון המחסן נימצא היום רק יותר נמוך ב-80 ס"מ..) וניגש בצעדו הכבד לראות ולהעיר לך, בדיוק כמו שהיה ניגש ומעיר לכל אחד מהחבורה שיורד לעבוד על הסדן... בן יעקב ואבן צור מציצים מלמעלה... סבא נעמד על ידך, אני רואה אותו מהנהן קלות בראשו.. פולט בשקט את קריאת ההתפעלות שלו : " פשיייהי..." מחזיר את משקפי הראיה שלו לנרתיק המתכת שנסגר ב"קליק" מתכתי, מסתובב וחוזר לכלוב המחרטה. ארוע שכזה עוד לא קרה במחוזותינו!!
סבא ובן יעקב החליטו שמעתה אני צמוד אליך וכך במשך 3 שנים או כמעט 4, היית "מורי ורבי", יוסינקה קראת לי, מטיל עלי משימה ומקפיד על ביצוע מושלם, מדידה מדויקת, סימון מדויק, מקדח מושחז, התאמה מושלמת, ריתוך זחל שמשיל את השלקה מעצמו, מדידות קפדניות של מנוע שחוק והסקת מסקנות מדויקות, הדלקת סיגריה ונשיפת עשן לאבחון סתימות בקרבורטור, וריתוך אינסופי למלוי רוליקים של זחלים ברמה שאין צורך לחרוט אותם בהמשך..
אחרי 9 שנים חזרתי הביתה והסכמת שאקח את תפקיד ריכוז הצוות, הגענו להסדר נהדר לפיו 8 חודשים בשנה אתה עוסק בישום צרכי משק המכונות כפי שאני מבין אותו ו-4 חודשים אתה עוסק בנושאים שאתה אוהב, זה היה בעיקר טיפול במשאיות, החלפתן ותחזוקתן.
היו לנו חילוקי דעות לפעמים בעיקר על רקע של אסטרטגיה, של ארגון העבודה או הכפפת מדיניות התיקונים לכדאיות כלכלית (לא השלמת עם ההחלטה להפסיק לתקן ולנצל את האשראי הבלתי צמוד להחלפת ציוד מטורפת כפי שבצענו בהנחיית הגזבר, גיסך), אבל מעולם לא שגית מבחינה מקצועית - לא זכור לי אפילו מקרה אחד!
התמזל מזלי ללמוד ולעבוד עם "אומן" ומורה בנשמתו.
יש לי אותך בנשמה.. ולכן אני מחייך! בטוח שזכרך ברוך, ותנוח בשלום באדמתך.
יוסי שמחוני