מספד
כתב נחמן
עלם רך, כמעט ילד, הגיע לובקה לגבע. לפני 60 שנה בא, עם חבורת צעירים, חניכי תנועת "גורדוניה". מליטא ולטביה הגיע, חלוץ - במלוא המשמעות. מן העיר דווינסק שבלטביה, מבית יהודי פשוט ושורשי, נישא על כנפי הרעיון החלוצי והתלהבות-הנעורים ובא ארצה, ישר לקבוצה. כל משפחתו שנשארה שם - נספתה בשואה. לובקה היה לנו, ילדי-המקום מהמחזורים הראשונים, דמות שאהבנו מאד ואפילו הערצנו כי היתה בו סגולה מיוחדת של תום ילדות, דמיון ושמחת-נעורים וחן עלומים, היוצרים קרבה וחיבה מן המפגש הראשון. על כן עלמות אהבוהו.
כל שעשה יצא מתחת ידיו, או רגליו, שלם ונכון ויפה. כדורגלן נפלא ששמעו יצא למרחקים בכשרונו ובהגינותו, שחקן פינג-פונג וכדומה. מעלה מנגינות במפוחית או במסרק, להנאת הכל. סגולות החריצות והזריזות, המסירות וסבר-הפנים, הסבלנות וההגינות עשו את לובקה לאהוב כל-כך בגבע על ילדים ועל מבוגרים. הן קרנו ממנו בכל מה שעשה, בכל עבודה ובכל הנסיבות. בשנים הראשונות לחייו בגבע נמסרו לאחריותו חיש-מהר זוג פרדות - והיה זה כבוד רב ומיוחד באותם הימים. כך היה גם בעבודה ברפת, כשהוא מתגלה כחולב זריז ואמין ועובד אחראי ונאמן. כך כנהג במשאית ובטיולית- הבית, כשהוא מוביל שנים רבות את הילדים לבית-הספר או לטיולים השנתיים ברחבי הארץ. תמיד בזהירות, באחריות ובדייקנות והעקר - במאור- פנים ידידותי. לובקה, חבר ורע, לא איש דברים, אבל חלוץ אמיתי. מתנדב לכל מה שנדרש - אם כשוטר - מוסף (גפיר) בעת המאורעות בשנות ה-30, ואם לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה למשך שנים ארוכות מחוץ לגבולות הארץ. ואח״כ כנהג-בית שנים רבות, כשהוא מוליך את החברים לעפולה לבית החולים ולמרפאות. עבודה, שהיא שרשרת ארוכה של מעשים טובים, כשהוא עושה שירותים קטנים וחשובים לכל דורש בקניות ובסידורים שונים. כל אנשי המשרדים והמוסדות והחנויות שבעפולה - ידידיו ודורשי-טובתו היו, כי הבחינו מיד באור ובחום שקרנו ממנו. איש-לב ורגש. יושר והגינות.
כשנכנס לובקה לעבוד ב"בקרה", לפני שנים אחדות, היה משכים קום ויושב שם במקומו הקבוע ואינו זז ממנו, תוך שהוא מבצע בזריזות ובדייקנות את מלאכתו. בשנותיהם הראשונות בגבע, באמצע שנות ה-30, הקימו לובקה ואראלה, שבאה באותה תקופה לערך לגבע עם קבוצת בן-שמנים, את משפחתם, שהתרחבה והסתעפה עם הולדת הילדים והפכה לבית מושרש איתן ואהוב בגבע. כי איש רעים היה לובקה. רבים אהבו להסתופף בקרבתו. קל היה אתו ונעים היה אתו. איזה חום אנושי מחוייך ומלטף קרן ממנו תמיד.
לא יישכח יחסם של לובקה ואראלה, יחד עם אריה זבולון, להורביץ הישיש והותיק, חסר המשפחה; יחסיו המיוחדים עם פועלים שעבדו אצלנו שנים רבות: סעדיה מגדעונה וחיים הצבעי מעפולה ואחרים.
איש עממי ופשוט היה לובקה. חלוץ שהטמיע אל תוכו את כל הטוב והיפה שבחיינו בארץ ובקבוצה והפך לחלק כל כך מהותי מכל הוויתה של גבע.
איש יהודי היה, איש שידע לתבל את דבריו בפסוקים ובפתגמים נחמדים ביידיש, במלים מיוחדות, לפעמים חסרות כל משמעות. ואף שלא היה בעל השכלה תורנית יהודית מיוחדת, ניכרה בו רוח יהודית, של בית יהודי של מזרח אירופה, בית שחכמת-חיים, נסיון-חיים ואהבת- חיים חברו בו יחדיו.
עם פטירתו בלא עת של בנו בכורו האהוב, בנצי, נשבר משהו בלבו של לובקה ודומה, מאז לא חזר אל עצמו. לפני כ-3 שנים קרתה לו התאונה, שממנה לא קם עוד. בביתו, בהשכמת הבקר, כשהוא ממהר לעבודתו - נפל. על משמרתו נפל.
גם בשנות רתוקו למטתו ולעגלתו, שנות סבל מתמשכות ומתארכות לא הרבה להתאונן. בשקט נשא את גורלו הקשה ורק לאחרונה, כשחש שכוחותיו כלים והולכים, בקשה נפשו את הקץ.
משפחתו הרחבה, האוהבת והחמה, סעדה אותו כל הימים והקלה במעט את סבלו, יחד עם צוות בית "סביון" והמרפאה.
יומיים אחרי פטירתו של לייבקה, ידידו מימי הילדות, אנחנו מובילים גם את לובקה למנוחת עולמים. יחד גדלו שניהם בדווינסק היהודית שבלטביה, יחד הלכו שניהם לתנועת "גורדוניה", יחד עלו ארצה ויחד באו שניהם לגבע. שניהם מתגייסים לנוטרות ואח״כ לצבא הבריטי, שניהם נהגים מוליכי משאות ואנשים, ולבסוף - שניהם עובדים ב"בקרה" בערוב ימיהם, בחריצות, במסירות, בשקט ובנאמנות - כשקו החברות הפשוטה והעממית מאפיין את שניהם, כשם שאפיין ומאפיין את כל החבורה הזו של יוצאי ליטא-לטביה. ובאותו שבוע עצמו - מסתלקים להם שניהם לעולם שכולו טוב.
נזכור אותך לובקה תמיד באהבה רבה, זכרון של יופי, של חוסן, של חברות ושל מסירות לכל סובביך.
עם אראלה חברתנו, רעיית-חייך, ועם משפחתך נוסיף ונלך בדרך, אשר זרעת עליה בחייך ובמעשיך ובעצם אישיותך, אור וחום, אהבה וחברות, כמאמר המשורר על אנשים כמוך:
"חייכם - מיטב חזיונכם
ותפארתכם - עצם היותכם;
אתם השומרים הנאמנים
לצלם אלהים בעולם! "
יהי זכרך ברוך, רע אהוב
נחמן רז