אמא חיה

כתב יוחאי

 

חיה נולדה ברומניה בתאריך 17.5.1925, בעיירה סולג'קרוסנה שהייתה עיירה גדולה ומסודרת. במשפחתה היו אחד עשר ילדים, אביה היה סוחר ואימה הייתה עקרת בית וטיפלה בילדים. חיה גדלה בבית דתי מאוד.

אמא למדה בביה"ס ממשלתי מעורב (בנים ובנות למדו יחד), בכיתה גדולה של כחמישים תלמידים. בסוף כיתה ה' עברה המשפחה לעיר הבירה של מחוז טרנסילבניה - קלוז', שם למדה סבתא בביה"ס יהודי דתי. בביה"ס זה היו כיתות נפרדות לבנים ולבנות. בהמשך חזרה ללמוד בביה"ס ממשלתי מקצועי מעורב בו למדה עד גיל שש-עשרה.

בשנת 1943 עלתה חיה לארץ לבד בלי בני משפחתה, במסגרת עליית הנוער. בארץ הגיעה לביה"ס החקלאי כפר הנוער בן-שמן, שם למדה שלוש שנים. התגייסה לפלמ"ח והשתייכה למחלקה שהתאמנה בקבוצת גבע.

המחלקה שלה שיחררה עולים ממחנה המעצר של הבריטים וכן השתתפה ב"ליל הגשרים".

אחרי המלחמה הגיעו לארץ רק שלושה מאחיה: שתי אחיות המבוגרות ממנה והאח הצעיר - יהושע. מפיהם נודע לה כי שאר בני משפחתה - נספו בשואה.

בגבע הכירה אמא את יוסיק עם שובו מהצבא הבריטי. הם התאהבו והתחתנו, וסבתא שהייתה אמורה לעבור עם חבריה מהפלמ"ח לקיבוץ עמיעד, נשארה בגבע.

אמא אהבה לספר לנו על ילדותה ברומניה, על נופי השלג והשלכת הצבעונית והמיוחדת.

אמא התחנכה לכבד כל עבודה, ועבדה במסירות רבה כל השנים בלול, ביונקיית העגלות אשר ברפת, במתפרה, בבתי הילדים, בטיפול בקשישים ובחולים, ובמחסן הבגדים.

לפני כעשר שנים עקב התדרדרות בריאותם – עברו חיה ויוסיק להתגורר ב"בית סביון".

בשנים האחרונות עקב מחלתה מיעטה אמא לדבר, והתקשורת איתה הייתה בעיקר במבטים, וככל שחלף הזמן התמעטה פעילותה במסגרת ה"סביונית" – שם אהבתי לפגוש אותה בפעילותה עם חברים וותיקים אחרים לאחר שחזרנו לגבע.

כך אזכור אותך אמא:

רוקדת עם אורית כשאתן שרות שיר עם נגינה הונגרית כשאבא וזוזו מעודדים ברקיעות רגליים ומוחאים כפיים, ואת צחוקך המתגלגל הגורם לכל הסועדים בחדר האוכל לסובב את מבטם לעברך – משתוממים.

נוחי על משכבך בשלום

שלך באהבה רבה- יוחאי