למשפחת צינאדר שלום, 

בצער רב קראתי את מודעת האבל על מותו של עוזי.

אני כותב אליכם בהמשך לשיחת טלפון קצרה עם הילי מאתמול, יום חמישי 22.05.

מוזר, לא ראיתי את עוזי מאז 1960 אלא פעם אחת, לפני הרבה שנים. אבל כשקראתי את המודעה הרגשתי צביטה בלב כאילו היינו בקשר כל אותן שנים.

עוזי שרת תחת פיקודי בגף הטכני של טייסת 124(טייסת ההליקופטרים הראשונה בחיל האויר) כמעט שנתיים, אם זכרוני אינו מטעה אותי. זוכר אותו כטכנאי מעולה שלומד מהר את מערכות המסוק, מסור מאוד בעבודתו. אדם חברותי באופן יוצא מהכלל. מה שאנחנו נוהגים לקרוא בקיצור - "בן אדם". אינני זוכר איך ומתי זה קרה, אבל נוצר "קליק" טוב בינינו וזאת למרות ההפרש בדרגות ובשנים (ארבע שנים בגיל של אז, היה נחשב להרבה).

למרות הצער שבפטירתו שמחתי לשמוע על משפחה גדולה שהקים עם יהודית הרעיה. מאוד רציתי לבקר אתכם. לראות תמונות, לשמוע יותר על מהלך חייו, אבל לצערי לא יכולתי להגיע לשבעה.

כשלושה ימים לפני פטירתו של עוזי התקיים מפגש משפחות של וותיקי הטייסת, רעיות, בנים ונכדים בבסיס חיל האוויר בפלמחים. התבקשתי להביא תמונות מהימים הראשונים של הטייסת ומצאתי שתי תמונות בהן מופיע עוזי, תמונות אשר צולמו בנופש לחוף אשקלון. שולח לכם עם המכתב בצרוף תמונת סמל הטייסת. מקווה שנמצא הזדמנות להיפגש.

שלא תדעו עוד צער.

יאיר