לזכר מרים
צלולת-דעת, עירנית ופקוחת־עין עד יומה האחרון, עד נשימתה האחרונה,
מן הראשונות, חברה ואם-בית לוותיקים שבנו, עוד בטרם ימי גבע שבמקום הזה, ואם לראשוני ילדי גבע.
גלגולי החיים הרחיקוה מכאן לשנים ארוכות אך הקשר לא נותק מעולם, והיא שבה לגבע בעקבות אמנון, אל ביתה הראשון.
הקימה משפחה עובדת, כך בליווי יהושע, חברה לחיים, סולל ובונה, חלוץ וחייל במערכות העבודה והבטחון. כך חינכה את ילדיה ביגור ובגבע, וכך עמלה בחינוך ילדי עובדים בגן-הילדים שבחיפה — שנים ארוכות.
תמיד מסודרת, מאורגנת, נקיה ונבונת- דעת. דבריה דברי־טעם ודעתה שקולה.
נפטרה בשיבה טובה לאחר שבריאותה התרופפה מאוד לאחרונה. בחיק משפחתה השיבה את רוחה, ובאדמת גבע נטמנה, ליד אישה וחברה לחיים ולעבודה.
במקום בו התחיל מעגלה — שם נשלם.
יהי זכרה ברוך.
נחמן