לזכר מרים

צלולת-דעת, עירנית ופקוחת־עין עד יומה האחרון, עד נשימתה האחרונה,

מן הראשונות, חברה ואם-בית לוותיקים שבנו, עוד בטרם ימי גבע שבמקום הזה, ואם לראשוני ילדי גבע.

גלגולי החיים הרחיקוה מכאן לשנים ארו­כות אך הקשר לא נותק מעולם, והיא שבה לגבע בעקבות אמנון, אל ביתה הראשון.

הקימה משפחה עובדת, כך בליווי יהושע, חברה לחיים, סולל ובונה, חלוץ וחייל במער­כות העבודה והבטחון. כך חינכה את ילדיה ביגור ובגבע, וכך עמלה בחינוך ילדי עובדים בגן-הילדים שבחיפה — שנים ארוכות.

תמיד מסודרת, מאורגנת, נקיה ונבונת- דעת. דבריה דברי־טעם ודעתה שקולה.

נפטרה בשיבה טובה לאחר שבריאותה התרופפה מאוד לאחרונה. בחיק משפחתה השיבה את רוחה, ובאדמת גבע נטמנה, ליד אישה וחברה לחיים ולעבודה.

במקום בו התחיל מעגלה — שם נשלם.

יהי זכרה ברוך.

נחמן