ישראל אורן
נולד בירושלים 0.09.1921
נטמן בגבע 22.02.2000
ט"ז אדר א' תש"ס
אבא
איך הלכת לנו פתאום
מבלי שנתת לנו זמן
כך בחטף סיימת את חייך
ואנו מצפים לשובך הביתה.
ואולי כן הרגשת את שאנחנו לא.
הקדמת וכתבת ברכה נפלאה ליום ההולדת של ענבר ונעה
ברכה שאותה לא הספקת לשלוח.
אב, סב, אוהב ומפנק היית, שידעת להפתיע תמיד
לשלוף מכיס מסתורי מתנה קטנה שתמיד התאימה לנסיבות.
לא איש של מילים היית
משא כבד נשאו כתפיך
מאז היותך ילד שגדל ללא אב.
נעורים בשפיה, הקמת גזר,
הקרב על גזר, עזיבת
רחלי אמא.
הפנמת הכל וכלפי חוץ שידרת אופטימיות ללא סוף.
ידי מסגר היו לך אבל הן רכות,
ידים שהפליאו לעשות הכל. עבודות מתכת, עץ, תכשיטים וקדרות.
ולאחר שאמא נפטרה יצאו תחת ידיך
מיני מאפה, ריבות ומרקחות ששמען יצא למרחוק.
ניחנת בחוש מופלא ליופי ושלמות.
איש עבודה מסור ונאמן לעקרונותיו.
במסגרת תפקידך כמרכז קניות ובזכות הקשרים שידעת ליצור
הפכת בעבור רבים למעין שר-חוץ או שגריר בעיר הגדולה
אותה הכרת לפני ולפנים ומילאת את רצון הכל.
לב רחב היה לך שידע להכיל באהבה את כולם והם גמלו לך.
הקרנת רוח צעירה ורבים חברו אליך.
קשה, קשה הפרידה ממך
רצינו אותך עוד. אבל אתה כאילו ידעת עד מתי.
לעד נישא אותך בליבנו
את עיניך הצוחקות
את החיוך המתוק שלך.
אסף
על ישראל אורן שנעקר (דברים על הקבר)
כתב נחמן
בחטף נעקר ישראל.
כמו עץ האורן הגדול שנשבר ברוח החזקה ונפל.
בעודו מכין עצמו לשוב הביתה מבית החולים כדי להתכונן לשלב אחר בטיפול - נחטף.
ישראל ייזכר אצלנו תמיד כמי שמפגש אתו כרוך תמיד במשהו מצחיק. לפעמים מצחיק מאוד, עד דמעות. והנה אנחנו מוליכים אותו בלב דומע אל מקום מנוחתו האחרון.
לזכר חברי ישראל אורן 22.2.2000
כתב גדעון גלילי
איני מאמין שלא ניפגש יותר. פתאום, כך בלי להכין אותנו, הלכת מאתנו באמצע עשייה. לא, לא מתאים לך, אבל הפעם זו אמת אכזרית ולבך הפסיק לפעול. קשה לי לחשוב לא לשמוע כל בוקר בבואך לעבודת הקודש, להגיד בוקר טוב ולראות את החיוך הממזרי שלך. ומיד ניגש לעבודה, באיזו חריצות, תבונת כפיים ושמחת היצירה, וההרגשה שלך שעבודת תיקוני הצילינדרים מכניסה כסף.