לאה איטקין
בת שרה ושמשון נחמני
נולדה בצפת 5.01.1922
נטמנה בגבע 17.02.2013
ה' טבת תרפ"ב
העצים מתים זקופים
אמא שלנו איננה, מתה בשנתה, כמו שאבא נחום נהג לומר, מות צדיקים.
עוד אתמול התלוננה על הקלנוע הישן נושן שהשאירו לה וסיפרה על האופנוע הכבד עליו נהגה בצבא הבריטי.
על אף מגבלות הזמן האחרון, ידעה ליהנות מכל רגע, ציוץ ציפורים, העורבים היושבים על ראש הברושים, שקיעה. נהגה לספר זיכרונות עוד מגיל 3.
אמא נולדה בצפת ב – 5.1.1922 אחות קטנה לאפרים ושולמית. אביה שמשון נחמני, מורה ואיש ספר ואמה סוניה, אחות בפוריה ובצפת.
היא גדלה בת"א הישנה והטובה של פעם. כילדה השתתפה בחוג דרמה, צופי הקהילה ומחנות העולים. בכתה ט' עברה ללמוד בביה"ס החקלאי בן-שמן שהשפיע רבות על אישיותה. עם גמר הלימודים מצטרפת לגרעין שפייתי ויוצאת להכשרה בדגניה ב', שם פגשה את אבא. בסוף 1939 קבוצה של גזר-דוברת מתיישבת בחדרה שם מחכים לקבלת "משבצת קרקע".
אבא מתגייס לצבא הבריטי, שנתיים אחריו אמא מתגייסת.
בינתיים מוקמת קבוצת גזר ועם השחרור הם חוזרים לקבוצה... אמא חברת הגנה. אלחוטאית של הקבוצה.
יעל נולדת ב-2.5.48 זמן קצר לפני הקרב על גזר. (קרב בו גזר נכבשה ליומיים ונהרגו בו 20 חברי משק).
אמא הפייטרית "מפסידה" את המלחמה. הילדים והאמהות פונו לשנה שלמה מגזר. צביה וחגי מצטרפים למשפחה.
בגזר הייתה מטפלת למופת ואקונומית. השתתפה בחוג דרמטי על רמה גבוהה.
ב-1961 עם פירוק קבוצת גזר הגענו לגבע. כאן אחרי מספר שנים של עבודה מסורה בגנונים היא עוברת לעבוד באקונומיה עם עליזה זק, ישראל אבני, ישראל אורן, מורדי וצבי לוסטיג.
ההורים שלה (סבא וסבתא שלנו) מגיעים מת"א ושוהים בגבע 9 שנים של טיפול מסור. אחרי מותם אמא יחד עם רחל קארו ז"ל מקימות את בית-סביון שהפך למוסד לדוגמא.
במשך כל השנים היא מלווה אנשים לבית-חולים וסועדת אותם על ערש דווי. היא עוברת לעבוד בבקרה. גם פה היא מקצועית וחרוצה עד אין קץ, תוך יצירת קשר חם עם צעירים ומבוגרים כאחד.
אבא נפטר בשנת 2000 והיא ביתר שאת ממשיכה בלימודים אינטנסיביים בחוגים שונים ובטיולים בכל הארץ.
ביום הולדתה ה-80 טיפסה למפל בעין-גדי, וכמובן קליינטית קבועה בספריה.
ב-3 השנים האחרונות נכנסה לבית-סביון. היה לה קשה להתאקלם, אך לבסוף נהנתה, אהבה מאוד את המקום ועובדיו.
בית-סביון – אין מוסד כזה בעולם. רק אתמול הסתכלה בחיבה על חַלִימָה "איזו מתוקה", על וַוַגִ'י – אני כל-כך אוהבת אותו. ומַסָלחה המנהל שכולנו סומכים עליו.
גם בתקופה שאמא שהתה בבית-סביון גבע הייתה לנו בית חם ותומך.
תודה לצוות המסור של הסביונית ובית-סביון.
תודה למענית ויעל זיו ולכל מי שתרם ותורם ללוויה ולשבעה.
בשם כל המשפחה, יעל איטקין