שמואל איתיאל איננו
הרבה מחשבות מעמיקות היו בתוכו. למד הרבה, קרא הרבה, אבל המחלה שלו לא נתנה לו לבוא לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו. גם הרשימות הקצרות שהיה כותב בעלון המקומי, לא תמיד היו מובנות לחברים. אותי הוא לימד הרבה.
הוא הבדיל בין לימוד אמיתי ומעמיק, לבין חוגים של לימודי שטח. תמיד הוא הסביר לי את הקשר בין בר-כוכבא, קדוש השם, בין הורינו שזרקו את הלימוד היהודי אבל התמכרו לציונות, ובין דור המדינה שהתמכר לציונות וערכיו היו "טוב למות בעד ארצנו", "מצדה", "ראשונים תמיד אנחנו, לפקודה תמיד אנחנו", אבל גם הבורות והשטחיות שהיו חלק ממנו.
כולנו הפסדנו מהניתוק שלו מן הציבור בגלל מחלתו. היה יכול לתרום הרבה יותר.
יהי זכרו ברוך.
אלי גורן