קורות חייו של אלברט

 

אלברט נולד ב – 30 לדצמבר 1939 בעיר סטט אשר במרוקו, להורים רינה וניסים ז"ל.

אלברט היה הבן הבכור מתוך חמשת ילדי המשפחה, אחיהם של אסתר, שמחה, יוסי ורוחל'ה יבדלו לחיים ארוכים.

בשנת 1951 התייתם מאביו.

זמן קצר לפני מות אביו התוודע אלברט לפעילות ציונית מחתרתית בה לקח אביו חלק משמעותי בהעברת נשק לישראל, בעת מלחמת השחרור, וכן בארגון עליית יהודי מרוקו.

מאותו רגע החליט אלברט להמשיך בדרכו של אביו, אשר לא זכה לעלות לארץ. 

ב-1952 הצטרף לעליית הנוער והגיע ישר לגבע. לאחר שהתאקלם וראה את גבע כביתו, דאג להעלות את כל המשפחה, שהצטרפה אליו לקבוצה.

כנער בגבע אלברט עבד בפרדס עד גיוסו לצבא. בצבא שירת כמדריך מרגמות כבדות, בבסיס ההדרכה הראשי של צה"ל במחנה דורה, שליד נתניה.

לאחר השחרור עבד במחסן-התערובת, עד ליציאתו ללימודים, בהם הוכשר כמורה לחינוך-גופני. לאחר מכן לימד מספר שנים בבית-הספר בגבע.

בהמשך, כאשר נפתחה בריכת-השחייה החדשה בגבע, שימש אלברט כמציל ואחראי על תחזוקתה. מאז נקשר שמו עם הכינוי "אלברט מר בריכה", והפך להיות חלק בלתי נפרד ממנה במשך למעלה מ- 30 שנה.

הבריכה וקהל המתרחצים, מכל שכבות האוכלוסייה, היו כל עולמו. במשך כל השנים בהן שירת את הציבור, אלברט זכה להערכה רבה ופרגון על מסירותו ללא גבול. שירותו האדיב והמתחשב תמיד היה במאור פנים.

רק לאחר שמצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך, נאלץ בצער רב לפרוש מפעילותו זו. מאז בריאותו הלכה והתדרדרה.

אלברט היה מקובל ואהוב על כל חברי גבע וילדיה, ועל כך ידע להוקיר תודה לכולם. גבע הייתה תמיד חשובה לו, ובכל הזדמנות דאג להביע זאת.

אלברט היה נעים הליכות, עם כושר נתינה ואהבת כל הסובבים אותו.

כך נזכור אותו לעד

                      המשפחה