נתן הקסטר

 

נולד בגרמניה   26.05.1916

עלה לארץ   1932

נטמן בגבע   3.05.2011

כ"ב אייר תשע"א

נתן הקסטר

 כתב דניאל

 

נתן נולד ב – 1916 וגדל בברלין, גרמניה, בשנים הסוערות של מלחמת-העולם הראשונה ואחריה.

הוא חווה בילדותו ובנערותו את המאבקים הפוליטיים שהביאו את עליית הנאצים לשלטון ולהרס המערכת התרבותית הקיימת באירופה ובעולם, וכמובן את השמדת יהדות אירופה.

כחבר בתנועת-נוער יהודית-ציונית וכתלמיד, נבחר בהיותו בן 16 על-ידי רחה פראייר, מייסדת עליית-הנוער, לקבוצה הניסיונית הראשונה של ששה נערים, אשר נשלחו בדצמבר 1932 לכפר-הנוער בן-שמן, כחודש לפני עליית היטלר, אבל כשהכתובת כבר הייתה על הקיר.

בבן-שמן התפתחה הנטייה שלו לפעילות למען הציבור, הן בתחום הביטחון, והן ברמה של היוזמה בתחום המשק החקלאי ובקשר החזק שלו למוסיקה.

בבן-שמן הכיר את נחמה, לבית עטרני, בת-נהלל, והם הגיעו לגבע בשנת 1934 כזוג, להכשרה.

בשנת 1938 הקים נתן את הדיר בגבע, כענף חדש, ונשא במשך שנים רבות, עוד טרם קום המדינה, בתפקידי-מפתח בתחום הביטחון. היה מא"ז גבע במשך שנים, ושרת כ"נוטר-עברי" תחת שלטון הבריטים. מהאחראים על בניית הסליקים, ואימוני אנשי-גבע ופלוגות-פלמ"ח ששהו כאן בשימוש בנשק; אצלו הוחזק והופעל על-ידיו המשדר הסודי של שידורי "קול-ההגנה", ממנו שודרו יומית החדשות ל"ישוב". לאחר שריקת "התקווה" כאות על-ידי נתן, הייתה רותה זיו קוראת את החדשות. האנגלים לא הצליחו לעלות על זה למרות מאמציהם הגדולים... במלחמת השחרור השתייך נתן ללוחמי "גולני", והיה גם המושל-הצבאי של נצרת הכבושה.

בשנת 1940 נולד לנתן ולנחמה בנם הבכור, שאוליק, ולאחריו נולדו דניאל, שלומית, בועז ויפתח.

תוך-כדי עבודה פיזית קשה וממושכת בענפים השונים כמו ברפת, בלול, בפרדס ובנוי, ובנוסף לפעילותו בתחום הביטחון, היה נתן מעורב ופעיל במשך שנים רבות בוועדות, בעיקר בוועדת-חברה וחינוך, ויזם בתחילה בגבע, ואחר-כך ברמה כלל-ארצית את חילופי-הנוער והבאת המתנדבים הצעירים מגרמניה.

למרות כאבו האישי על אובדן אימו, אחיו, ובני-משפחה רבים אחרים בשואה, הוא האמין בחשיבות הקשרים של ישראל עם מדינה כמו גרמניה בעתיד. וכך טיפח קשרים רבים, גם ברמה הביטחונית, עם אנשים ואישים שונים שם, עליהם עוד לא הגיעה העת לספר.

יש להזכיר גם את הקשר האמיץ שיזם ופיתח בין המועצה האזורית "גלבוע" ואיזור "הוכטאונוס" שליד פרנקפורט בגרמניה, שמלבד חילופי-תלמידים בין בתי-הספר שלהם ושלנו תרמו לא מעט בתחומים שונים לקרוב-הלבבות.

נתן, איש רב-פעלים ויוזמה בחייו הארוכים, אבי-משפחה ענפה שזכה להקים עם נחמה, איש-תרבות ואידיאלים חלוציים ומגשימים, הוכיח את כוחותיו הפנימיים והמשמעת-העצמית העזה שלו גם בשנותיו האחרונות והקשות בריאותית, ביכולת-הסתגלות מרשימה לשינויים הגדולים בסביבתו ובעולמנו.

תמה ונשלמה מסכת-חיים ארוכה, עשירה ומרשימה.

יהי זכרו ברוך.

דניאל, בשם המשפחה

נתן הקסטר – דמות מאוד מיוחדת

כתב דנדי

 

ברבים מזיכרונות הילדות שלי מופיע נתן. לא תמיד היה מודע לכך, אבל מאחר שהייתי ילד סקרן אני זוכר אותם.

בשנים האחרונות נפגשתי איתו כמה פעמים כשהוא רכוב בכסא גלגלים, עדיין היה לו המבט שאני זוכר מילדותי. חשבתי שיהיה נכון להזכיר אירועים שונים, חלקם אני זוכר וחלקם סיפר לי באופן אישי.

כשהייתי בן חמש הגיע עדר צאן לגבע. הדיר היה מוכן (אבא שלי, שלום ידין בנה אותו). עשרות אנשים התאספו לקבל את פני העדר. מרחוק ראינו ענן אבק שהלך והתקרב, בראש הענן הלך נתן, על פניו הבעת חשיבות כיאה למאורע כזה. הענן הלך ונמוג ובמאסף הלך אנשיל רכס.

תוך זמן קצר הפך הדיר למקום העבודה המועדף על הילדים. מנתן למדנו מקצועיות, סדר וניקיון. גם למדנו איך לאלף את קיין כלב הרועים שלו.