אליעזר הלוי
נולד בפולין 1895
עלה לארץ 1923
נטמן בגבע 6.10.1985
כ"א תשרי תשמ"ו
דברי הספד על פי הקבר
כתב שניאור רצין
הלך מאתנו חברנו הלוי אליעזר, ששם משפחתו היה לוי ובעלותו הוסיף את ה-'ה'.
נולד ב־1895 בפולין. עלה ארצה ב-1923, היה פועל בפתח-תקוה ובשלח ע״י נטע הר-פז מהמרכז לעמק יזרעאל והגיע בשנת 1928 לגבע. נצר למשפחה חסידית חרדית והיה ככל החסידים, המשוייכים לחצר הרבי הזה או האחר.
אבל התפקרותו נבעה מעיניו הפקוחות ומחושיו החברתיים־מוסריים החדים. וכך הוא סיפר לי באחת השיחות עמו: אמו שהיתה אהובה עליו והוא עליה, חלתה ושכבה על ערש דווי. אביו שהיה אדוק מאד, חסיד חרד, שלח אותו לרבי שלו לשאול בעצתו. ישב הרבי ושוחח אתו ולאחר שקלא וטריא פסק ואמר: "לך הביתה בני, ואמך תקום מחוליה איה"ש". כמובן שהוא רץ שמח הביתה ולדאבון לבו מצא את אמו מתה והיא מאד צעירה לימים. המום ומיואש ליווה את אמו האהובה לעולם האחר.
ואז מתחיל הספק לכרסם באמונתו שלו בכל-יכולתו של הרבי, ומתחילה התקופה של ההתנתקות מהחסידות ונוצר הקרע בינו לבין אביו בעל הסמכות החסידית, והוא עובר צעד צעד לתקופה הציונית-ציבורית בחייו. הוא מקים ספריה ציבורית בעירו, מעורר את צעירי העיר להגנה עצמית הלכה למעשה, כי רבות היו הפרעות בהם. מדבר עם נציגי השלטונות כיהודי גאה ואינו מוכן לוותר על זכויות היהודים בפולין המתקדמת כאילו. הוא בא בקשרים עם המנהיג של יהדות פולין - יצחק גרינבוים, שהיה חבר הסיים הפולני.
הלוי
כתב יאיר זק
שנים לא מעטות עברו, עד שנודע לי שיש להלוי שם פרטי אחר חוץ מ-הלוי. בין שאר שמות של ראשונים, כולל אבי ששם משפחתו הפך לשמם הראשון, טרטקוב, קורז'יץ, זק ואחרים. אלא שהלוי שונה. זכרוני הראשון, הלוי הטוב בעגלונים, מפני שהוא מרשה לי להחזיק את זנב המושכות. אמנם מיד הבנתי שזה לא בדיוק כמו לנהוג בבהמות, אבל בכל זאת משהו.
הלוי, שלא כשאר העגלונים, אומר ויו במקום דיו. אבל זה באמת פרט לא חשוב.
מאוחר יותר הלוי אופה לחם, מגיש במטבח ובעוד עבודות שונות עד שהוא משתקע לשנים ארוכות ארוכות בהנהלת חשבונות, מאותו צריף שבאמצעיתו חור מרובע לטלפון ועד למשכן הנוכחי בבית הצופה פני הדשא.