הנצחה בקבוצת גבע

אורה גלילי – 1924-2012

כתב אורי ברזק

אורה נולדה בערב סוכות תרפ"ה 12.10.1924 בבית חולים הדסה בחיפה.

בת לאה וראובן לוין, מראשוני קבוצת גבע. בת לחלוצים – מקימי המקום, סוג של אצולה גאה המחוברת לקרקע הבזלתית בכל חושיה. יונקת ממנה את תמצית החיים אל ילדות סוערת של תעלולים פראיים – ילדה לדוגמא של דור ילידי הארץ – משוחררת ממוסכמות עתיקות נותנת דרור לכישרונותיה לפרוץ ולשגשג.

עם חברותיה בנות מחזור א' של גבע – הייתה אורה מעורה בהתהוות המקום הזה דרך עיניה החדות ושכל חריף של ילדה שובבה מאוד. היא הכירה את הבוץ דרך כפות רגליה, את כל פרחי האזור דרך טיולים אין ספור, את הפחד שבהתגנבות לילית אל גג בית הספר החדש או את ההתרגשות שבנפנוף נעליים אדומות אל מול עיני הפר הזועם של הרפת. רזה וזריזה כברק, מומחית בכדורגל כחלוצה מרכזית, מארגנת קרבות תרנגולים בלול אך גם תלמידה חרוצה ושקדנית. בעלת שמיעה חדה לכל הנעשה סביב וכישרון גדול להפוך את החוויה למנגינה של מנדולינה או לזמר מפוחית.

אמא יקרה

כתבה וורד

לפני כחמש שנים, נקראתי לבית סביון לעזור להרגיע את אמא. ואז חשתי בהיפוך התפקידים.

לא אשכח את הלילה ההוא, בו ישבתי ליד אמא, החזקתי בידה, וניסיתי להרגיעה ולהרדימה.

ישבתי ובכיתי. איך זה התהפך? הרי אני הבת, והיא האמא. ועוד איזו אמא.

אופה עוגות שוקולד נהדרות. שלה תמיד מצליחות, ושלי נופלות באמצע.

סורגת יפה ושווה, כל העיניים שוות, והשורות ישרות. לא כמו אצלי.

שרה לילדים שירי ילדים, ומגיעה לגבהים שאני לא מצליחה.

אוהבת לטייל, יוצאת כל שנה לצעדת ארבעת הימים, ואח"כ לצעדת ירושלים.

מכירה את כל העמק והגליל. מתעניינת בספורט, ומכירה את השחקנים והמאמנים של כל הקבוצות, מי שווה ומי לא שווה.

סבתא'לה

כתב עמי

אצל סבתא תמיד ידעת שאתה הטוב ביותר, לא חשוב מה תעשה, מובטחת לך לויאליות בלתי מתפשרת. לדוגמא: ביומי הראשון בגן, במסגרת קרבות הטריטוריה, פתחתי לילד אחר את הראש עם מעדר. סבתא היתה עדה לאירוע, והדיווח בערב היה: ירד המון דם, מסכן עמי, הוא נורא נבהל. לויאליות בלתי מתפשרת!

הלויאליות למשפחה היתה תמיד מלווה בדאגה.

כולנו יכולים לחיות חיים נטולי דאגות - סבתא דואגת בשביל כולם, הילדים בצבא, הילדים בחו"ל, הנכדים בצבא, הנכדים בחו"ל, הנינים בחו"ל, וכולי וכולי. אבל הכי דאגת לבריאות של סבא.