מכתב מעין גדי
עין גדי 16.06.53
לאבא הרבה שלום!
קיבלתי את מכתבך והיתה זו הפתעה נעימה, פשוט לא תארתי לעצמי שכל כך מהר תגיע התשובה. אולם היות והדואר אלינו הוא "דואר אויר" הרי שזה מגיע לעתים אף למחרת. למעשה נמצאת אני פה פחות מעשרה ימים. אבל נדמה לי שכבר עברו יובלות מאז הגעתי לכאן.
נכנסתי לעניינים במלא התנופה והעבודה רבה רבה. נהוג פה שהסגל ממלא שלשה תפקידים. א. פיקוד ב. עבודה ג. חנוך ותרבות.
ובכן בפיקוד. דווקא חלק זה שהוא החשוב מבחינה צבאית אינו תופס הרבה מחשבה והתעסקות. מסדרים שגרתיים יום יום וכמעט שאין בעיות משמעתיות. היחסים חבריים מאד עם הטוראיות והגישה שלהן אלי חופשית לגמרי, שלא כמו בקורס מ"כים. מבחינה זו נעים לי הרבה יותר, אני יכולה לשבת ולדבר עם כל אחת ואיש לא חושב לי זאת לעול. עיקר תפקידי כמפקדת המחלקה הוא דאגה לבנות, דאגה לפתור בעיות סוציאליות במידת האפשר, חופשים, אפסנאות וכו' - בכל דבר. בכל בעיה שלהן אני צריכה לטפל והן ברוך השם מטופלות בבעיות. כולן עולות חדשות, רבות הוריהן במעברות ויישובי עולים. כששוחחתי עם הבנות והתחלתי לשאול מה הן מתכוונות לעשות אחרי הצבא, פשוט לא ידעו מה לענות. יש לנו עוד שישה חודשים לחשוב היתה התשובה. אלו בנות שאינן יודעות מה יהיה בעתיד הקרוב ביותר. אינן יודעות ברובן קרוא וכתוב. אין להן משג מספרות, ידיעת הארץ, היסטוריה ותנ"ך. חומר שלא הורגלתי אליו. עם כל הבעיות נעים לעבוד אתם. שואפי דעת, צייתנים ומסורים.
החלק השני מתפקידי הוא העבודה. נהוג שהסגל הם מרכזי הענפים. משכימים קום עם החיילים ויוצאים אתם לעבודה בשדה. עובדים איתם עד סוף היום, ורק לאחר זאת מתחילים לסדר את העניינים. סדור העבודה, חוגים, מסדרים וכדומה.
תפקיד שלישי הוא חינוך. היות והחיילים פה עומדים על רמה השכלתית נמוכה מאוד וכמעט שאינם מסוגלים להעסיק את עצמם באופן תרבותי (פרט לריקודים ושירה) הרגשנו צורך להעסיק אותם במשך מרבית ערבי השבוע. חלק מהערבים מוקדשים ללימוד עברית וחלקם מוקדשים ללימוד בחוגים כמו: היסטוריה, תנ"ך, חקלאות, ידיעת הארץ ומדע פופולרי. את החוגים הללו מרכזים אנשי הסגל שהם המורים. זהו תפקיד חשוב ונכבד. ונקווה שנצליח להחדיר לפחות את היסודות כך שיוכלו להמשיך ולהתקדם בעצמם.
אני התחלתי אתמול בחוג לתנ"ך. נמסרו לידי כ-18 חיילים בגיל 19-20 אשר איש מהם לא למד בימי חייו ולו גם פרק אחד בתורה. ספרתי להם קצת על התנ"ך מיהו ומהו - זה היה קצת קשה, היות ודבר כמו גלות בבל אינו אומר להם ולא כלום, וכן הלאה - והתחלנו ללמוד פשוט את פרק א' בבראשית, והם היו כל כך חמודים. לאחר יום עבודה בן שמונה שעות בחום של עין גדי, ישבו בעשר בלילה שותים בצמא כל מלה.
זה למעשה התפקידים הרגילים. עלי התלבשו פה טוב טוב ועשו ממני תרבותניקית. היות וסמלות החינוך והתרבות שכאן עזבו החליטו שאני אמלא את מקומן באפן זמני עד שתבוא סמלת תרבות חדשה. כך שיש לי עבודה רבה, ריכוז הספריה מחדש, רכוז החוגים ולימודי העברית שהם למעשה התחילו רק עכשיו לפעול באופן סדיר, ועלי לדאוג לכל. כך שכמעט ואיני עובדת בשדה... במשך הימים הקרובים אני מקווה שהכל יכנס למסלול ושגרה ואוכל לחזור לעבודה במשק. בימים שעבדתי פה, עבדתי בגן הירק. מובן שאין להשוות את העבודה פה לעבודה בבית. חסר פה המתח בעבודה. יש הרגשה של זמן. היות ותמיד יש מספיק עובדים עושים הכל בניחותא, מתיישבים לנוח, הדרך אינה רצה והעבודה לא בוערת. לעומת זאת ישנה פה חדוות היצירה. ישנה גישה טובה ובריאה לכל פרי שגדל ונשלח לשוק. עוקבים בעניין אחר היבולים והגידולים. גן הירק פה נושא פרי בשפע ואנו אוכלים כבר מלונים, אבטיחים ותירס ומרוצים.
חומה של עין גדי ושמשה השחירו עורי ואומרים שפשוט אין להכירני. מסתובבים פה במשך היום רק בחולצות בלי שרוולים ומכנסים קצרים. הכובע אינו חובה. קשה לדעת האם זה צבא או לא. אולם בערב יורד החקי, המכנס הארוך והשרוול הארוך, ותופס מקום כבוד בינותינו (קדחת!).
מובן שאני ממשיכה להתפעל מהנוף והקסם שבכאן ומשתדלת במידת האפשר לטייל ולראות כמה שאפשר. ביום ראשון סיירנו במקומות נהדרים והצטלמתי המון תמונות, במידה ותצלחנה אפתח ואשלח לך לראות.
בנוגע לחפש ברור שלא יהיה זה לעתים קרובות אבל יש לי סיכויים בשבוע הבא, או בעוד שבועיים לעלות לחופשה, היות ויש לי מספר עניינים לסיים בבית דרס לפני סוף החודש.
וכעת הרבה שלום וכל טוב ולהתראות.
ד"ש חמה לכל המכרים והידידים
מירה'לה