הנצחה בקבוצת גבע

צבי גל

כתב ישי 

צבי גל נולד בעיר טוקומן בארגנטינה בשנת 1936, בן שני לסופיה ומשה גולסט.

עלה ארצה בשנת 1956 יחד עם גרעין המיועד להשלמה לקיבוץ אור-הנר.

נשא לאשה את יעליק אבני ז"ל ביום  22/02/1957.

לזוג נולדו שתי בנות ושני בנים: ירון הבכור, זוהר, הדס ואלעד.

ב1957 התגייס לצה"ל לשלושה חדשים כחייל עולה וכנשוי.

בשנת 1963 יצאה המשפחה לעזרת קיבוץ צעיר – שדה בוקר. בגבע עבד צבי ברפת, בפרדס, באגסים בבקרה. 

לצבי

עברה כבר שנה מאז הלכת - מקווה שלעולם טוב יותר... לא פעם נדמה לי שאני רואה אותך נוסע בקלנועית מולי ומיד נמשיךבשיחה שאין לה סוף, לא עבר כמעט יום שלא נפגשנו על המדרכות והחלפנו מילים וקיטורים... ואז כמובן אני נזכרת... אני עדיין כאן והחברים הולכים ומתמעטים.

צבי, יעליק ואני היינו ילידי אותה שנה, היינו חברים לאורך כל אותן שנים, עברנו, כל אחד מאיתנו, אירועים קשים וגם משמחים והקשר נמשך.

צבי, אתה ואני הגענו לגבע פחות או יותר באותה תקופה. אני התחתנתי עם גדעון ואתה הגעת עם ההכשרה מגבעות זייד שעברו מאוחר יותר לאור-הנר. בגבע הכרת את יעליק ונישאתם, הייתם החברים הראשונים שלי בגבע. גידלנו יחד ילדים והיו לנו הרבה דברים משותפים, אהבת החיות, טיולים, עבודות יד, מלאכת כפיים. לך, תמיד היה תחביב כלשהו שהיית משתף אותי בו וגם מתייעץ.

היו לך ידיים נפלאות ויצר ליצור עוד ועוד ותמיד עם כל הלב. הבית שלך היה מלא ביצירותיך.

צבי, היית ארגנטינאי גאה, חם מזג וטוב לב. בנית פינת חי, פינת חמד לבלות בה עם חברים ולא להפריע בבית... נוסע לבד לספרד שוב ושוב לדבר ספרדית ואולי להרגיש בבית עם דוברי ספרדית.

היית אדם עם לב זהב ועם הרבה חמלה, תמיד מוכן לעזור. מאוד השתדלת להסתיר צד זה שלך, ובכל זאת הצלחת להוריש צד זה בך, את הלב הגדול והרחב, לאלעד...

מקווה שאתה נח בשלווה ובלי כאבים ורואה משם רק את הדברים הטובים שהשארת כאן...

אילנה גולן