לניצה שלנו
נולדת באביב
פקחת עיניים כחולות ורכות
פשוט וטבעי ככל תינוק –
מבט מלטף של אם חרדה עטפך
ארבעים אביבים חלפו וגלשו
כצאן מהרים שוקעים, נעלמים
כגלי ים סוערים
היינו אתך כל ימות השנים ועתה -
הלב בעצבות כואב וצורב.
אם היתה לפעמים עת
אתך לשיר ולרון
חלפו ועברו אותן העתים
ולקיצם הגיעו ארבעים אביבים.
מרעידות את הלב
כל אותן השנים
צורבות וכואבות
כי עברו לנצח נצחים.
אמא