אברהם וולד (שמידט)
בן הניה ומרדכי שמידט
נולד 22.12.1922 בפולין
עלה לארץ 1942
נפל בקרב בירושלים 24.04.1948
נטמן בהר הרצל
ט"ו ניסן תש"ח
אברהם וולד (שמידט)
בן הניה ומרדכי, שמו המקורי אברהם-משה שמידט, ואת שמו החליף כאשר ערק מן הצבא הפולני.
נולד ביום ג' בטבת תרפ"ג (22.12.1922) בעיר סונדובה-וישנה, חבל גליציה, פולין. סיים בית-ספר עממי. כחבר בתנועה הציונית שם התכונן לעלות לארץ, ואף רצה להשתלם בלימודיו, אך המלחמה הציפה גם את החבל ההוא שסופח לרוסיה. תחת שלטון הרוסים עבד ופירנס את אמו האלמנה ועזר הרבה לפליטים יהודים מן המערב שנתגלגלו למקום-מושבו. עם התקרבות הגרמנים ברח מסביבות לבוב מזרחה. למד בבית-ספר לשריונאים והצטרף לצבא הפולני של הגנרל אנדרס. אחרי טלטולים רבים הצליח להגיע לארץ בשנת 1942. כאן ערק מהצבא הפולני והצטרף לקבוצת גבע, בה עבד כרפתן, והתערה בחייה.
עם הקמת הבריגדה היהודית ב-1944 התגייס לצבא הבריטי כדי שיוכל לשרת בה, בניגוד לרצון הקבוצה. אחרי המלחמה פעל רבות לעזרת הניצולים הבודדים ולמען עלייתם ארצה. בשהותו בחוץ-לארץ ביקר בפולין ונודע לו כי כל משפחתו שם הושמדה על-ידי הנאצים.
אחרי שחרורו חזר לגבע, הצטרף לפלמ"ח וסיים קורס מ"כים, אך לא הצליח להתערות מחדש בחיי הקבוצה והחברה ופרש משם. הוא החל לעבוד בנגב והתנסה בענפי-חקלאות שונים. כן עבד ביציקת בריכות-מים ובנהגות.
בפרוץ מלחמת-העצמאות גויס מיד כחבר הפלמ"ח, נלחם בבית דגן ובמענית וזמן-מה הדריך כיתת גח"ל. אך הוא לא הסתפק בהדרכה וביקש להעבירו לחזית. היה בין פורצי הדרך לירושלים, נפל בכיבוש שייח-ג'ראח, ביום א' דפסח, ט"ו בניסן תש"ח (24.4.1948), נקבר בסנהדריה.
ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
אברהם ולד ז"ל
( מכתב זה נשלח לגבע ע"י הדוד יוסף ולד ובו פרטים על חייו).
תל אביב 30.7.1950
לקבוצת גבע,שלום רב !
לצערי הגיע מכתבכם מאוחר, כי הנני עובד בבאר שבע, אשתדל בזה לענות לפי מיטב ידיעתי בדבר פרטים על בן דודי הקדוש אברהם וולד ז"ל שנפל במלחמת השחרור.
היה זה (תאריכים לצערי לא אוכל לתת) בתקופה שהצבא הפולני חנה בארצנו, כאשר בערב אחד הופיע בדירת אבי בכפר סבא חייל פולני צעיר והציג את עצמו.
כמובן שלא אבי ולא אחר במשפחה יכול היה להכירו, כי משפחתנו עזבה את גליציה, מקום הולדתו, זמן רב לפני הולדתו של אברהם. משאלתו הראשונה היתה לעזוב את הצבא הפולני ולהצטרף אל בני עמו במולדת. אכן לא היה צורך בהרבה תוכניות. לא עברו יותר מעשרה רגעים, כל אשר יכול היה להעיד על עברו של אברהם הושם באש ונשרף. כן הוצאנו עבורו תעודת זהות והוא נשאר בתוכנו, אולם לא לזמן רב.
את דרכו לקיבוץ גבע ואחרי זה התגייסותו לבריגדה איני זוכר בדיוק, כי אני עצמי שרתתי אז בצבא.
כעבור פרק זמן די ארוך, ואני אז עוד בבריגדה בבלגיה, הופיע בקבוצת תגבורת מהארץ, כולו דרוך לפעולה. הוא צורף מיד ליחידת האתתים והקשר שעל-יד מטה הבריגדה. כאן נודע לי מפיו איך נותר יחידי מכל משפחתו ואיך הצליח לברוח על אופנוע לגבול הרוסי ואח"כ אחרי גלגולים רבים הצטרף לצבא הפולני והגיע בדרך נס לארץ. גורל עגום אשר לדאבוננו ולאסוננו לא היה נחלת יחידים מבני עמנו, אשר ידם הטמאה של הנאצים השיגתם.
אחרי ששוחרר מהצבא חזר לארץ, עזב בגלל סיבות שונות את החברה שלו, שאיתה היה בהכשרה וחיפש להסתדר כפועל בעבודה.
לקחתיו לנסיון לעבודת בניין בריכות בחברת "מקורות" ועד מהרה נוכחנו לדעת, כי לפנינו בחור רציני, אוהב עבודה ומתמיד בה. החל לחסוך כסף וחשב להסתדר. בינתיים המצב בארץ הולך ומחמיר. עוצר בארץ, מוקשים ומצור חלקי בנגב. ואברהם אז עובד איתנו בבניין בריכה בבארי שעל יד עזה הפרועה. באחד הימים הודיע לי שלאור המצב, אינו יכול להמשיך בעבודה והחליט להצטרף לפל"מח.
מאז שמענו עליו רק שמועות מקוטעות.
דרכו בפל"מח והקרבות שהשתתף בהם ודאי ידועים לכם, כן גם הקרב והמקום בו נפל והובא לקבורות.
חקרתי בתל אביב כאשר נודע לי על האסון ורבות לא גיליתי . כאשר תהיה באפשרותי להתפנות מעבודה אשתדל לבקר בקיבוצכם, ודאי אוכל לקבל אצלכם פרטים רבים שלא יכולתי להשיגם.
אודה לכם אם תודיעו לי, כאשר קיבוצכם יתייחד עם זכר הנופלים.
בברכת חברים
יוסף ולד