הנצחה בקבוצת גבע

ר׳ יהודה לייב כהן

 כתב א. מ. קולר

דמות ערה וחיה: תמיד פעיל, עסוק, ממהר, אץ לעסקיו. רב־פעלים בהיותו בעל בית בעירו, מן העוסקים בצרכי ציבור באמונה לא מצא אפיק למרצו בחיי העבודה, אם כי אהב את אנשיה. הקבוצה לא מצאה עדיין את הדרך למיזוג שלם של ההורים בתוך המסכת הכללית שלה. לא נמצא עדיין הרקע שעליו תהיה אפשרות לאיש הבא־ בימים, הבא לחיות עם ילדיו בקבוצה, לחיות את חייו מתוך הרגשה שהוא ממשיך כאן בעצמאותו ובפעילותו בעסקי פרט וכלל כלפנים, בהיותו בעל בעמיו. ההורים השלימו — ואפילו הם ממלאים את חובתם בעבודה ככל יכלתם — עם הפסיביות בעניני המשק והמקום בכלל.

לא כן ר׳ יהודה ליב: נוסף על חולשתו הגופנית, שמנעה ממנו את האפשרות לעשות בכל עבודה שהיא, גם מזגו הסוער ותכונתו הדינמית לא נתנה לו להשלים עם הווי של ״הורה״ בקבוצה ולשקוט על שמריו. כי על כן ראינוהו נע בדרכים על מזודותיו וילקוטו. איש דתי היה, והרבה מזמנו וממרצו הקדיש למוסדות דתיים שונים. עם זה היה ידיד נפש ואוהב נאמן לקבוצה ולאנשיה, שאליה היה שב, מקץ ״ששת ימי המעשה״, אל משפחתו וביתו בקבוצה, למנוחת גוף ונפש בתוכה.

הלך מאתנו יהודי יקר, ציוני מסור, אוהב עמו לבלי גבול, אשר שזר את עצמו במסכת החיים החדשים שיצרו בניו וכל חבריהם אתם, וברכתו, ברכת כוהן, היתה תמיד עליהם ועל מעשיהם. יהי זכרו ברוך בתוכנו.

גבע, י״ט כסלו תש״ה

ממכתביו

יהודה כהן

תל-אביב, רחוב נחמני 26 ה' מנחם אב תרפ"ח    22 ליולי 1928

לראשי העדה של ק״ק מוהילוב!!

את מכתביכם מיום 28.6  ו- 7.3  קבלתי בזמנם. בזה ששלחתם את המכתבים בדואר האויר לא קבלתי אותם יותר מהר מאשר בדואר הרגיל. כי המכתבים הגיעו לברלין ושם חכו לתורם, ובאותו הזמן מכתבים שנשלחים באופן רגיל נמצאים בדרך לא יותר מ־12 יום.

ראשית כל עלי להביע לכם את שמחתי העמוקה ואת אשרי הרב להכרה קהלתכם ־ קהלתי ע״י הממשלה מי יתן ותאריך ימים. אני נרגש מאד מהצעתכם שהואלתם דוקא למסור לי שאני אמלאה. אחשוב לי את זה לכבוד גדול לעשות דבר מה בשביל עדת אחי ואחיותי בני עמי שבעירנו אשר בה בליתי את הימים הטובים ביותר של ימי חיי ואשר זכרה לא ימוש ממני לעולם.

מכתב תשובה

יהודה אתה יודוך אחיך

גור אריה לארי נדמית, אליו נמשלת בעת צדק פעלת.

מקצת שבחיך בפניך יאמרו לך חבריך - עמהם עמלת.

לכל דבר טוב ומועיל, בחברת עושי חסד נתת ידיך

פזר נתת בעין טובה, בנדיבות לבך מהונך ממאודך.

לא להעיד באנו, כי פעולתיך עדיך ומעשיך יקרבוך,

כמרגלית בכל מקום שהיא, מרגלית שמה ובשמך יקראוך,

אבל יען ברחת מן הכבוד - לכן הוא רודפך

נסת מפניו והוא דולק על ימינך,

כדאי היית לרומם זכרונך עלי גליון זהב תיקה

אפס עבור על רצונך לבלתי היות לנו לפיקה

ערכנו אמרי שפר שורותיים בספר והיה העלה לתכופה

לאות למשמרת למזכרת אהבתנו, אהבת חברים הצרופה.

והיה כי תבוא לשלום, אל הנחלה ואל המנוחה

תזכרנו ופקדנו בעתים מזומנים, באגרת שלוחה.

חבר טוב, קשה עלינו פרידתך, אבל נחמתנו:

כי אתה עולה לארצנו - לארץ אבותינו.

עלה והצלח, עלה והצלח, אתה ואשתך וזרעך.

העליון ישמרכם מכל רע, ישמר נפשך.

צאתכם לשלום, בואכם לשלום וברוכים תהיו בארץ.

כתפלת דוד מלכנו, אין צווחה, ואין פרץ.

כתפלת ונסיים בברכת ד. יצחק לר״נ:

יהי רצון שכל נטיעות שיטעו ממך יהיו כמוך

כה עתירת חבריך בכל לב ונפש דורשים שלומך

            לר׳ יהודה ליב בן יוסף הכהן.

ממנהלי גמ״ח דמאהילוב ע"נ דנייפר:

נאום הרב שלמה גולובצ׳יק

ונאום יושב ראש חיים יעקב מלודיק

ונאום המזכיר יואל

ונאום נאמן אהרון בר׳ ברוך רשל

ונאום לפמן אסינאווסקי

ונאום חבר נכבד ראובן בר' חיים בלושט

ונאום דוד בר' יצחק ברנשטין

ונאום מנחם בן דוד ליבנזון

ונאום תנחום בר׳ אהרון גינצברג

ונאום משה יצחק אשכנזי

כחת"ן יכה"ן מ"אר" לפ"ק רביעי לחדש אייר