הנצחה בקבוצת גבע

יונה לנדאו - דברים על קברה

כתב דני פלג

יונה לנדאו לבית מה-נעים נולדה בשנת 1913 בעיירה קטנה רקלן אשר בלטביה.

יונה בת למשפחת מה-נעים, משפחה שורשית ועממית. משפחה ברוכת ילדים שעוסקת בעבודת האדמה. הרקע החקלאי מהבית השפיע רבות על מהלך חייה.

יונה מצטרפת לתנועת הנוער "גורדוניה" ושם עוברת מסלול הכשרה חלוצית. מאוחר יותר, בשנת 1935 עולה ארצה בצוותא עם חברי הגרעין הלטבי-ליטאי שהשלים את קבוצת גבע שבעמק. גרעין זה מהווה עד היום את אחת מאבני היסוד של הקבוצה.

יונה שלנו

כתב צבי

יונה נולדה בבית ציוני, אביה היה ממייסדי "צעירי ציון" בעיירה. היתה מספרת על שירים ציוניים ביידיש אשר היו מלווים את מסיבות החגים המסורתיים בבית.

בגיל צעיר הצטרפה ל״גורדוניה״ פעלה ב״קן״ והשתתפה בכנסים רבים של תנועתה ברחבי לטביה. עם התבגרותה יצאה להכשרה. חלק ממנה עשתה אצל איכר ובמשקו העמיקה את הידע אשד רכשה בבית ההורים בעלי משק חקלאי קטן.

קוים לדמותה של יונה

יונה בחורה צעירה ותוססת, ראש תלתלים בהיר, ועיני תכלת יפות, באה מעיירה בלטביה עם קבוצת גורדוניה, מבית ברוך ילדים ומסורתי מאד. השתלבה מהר מאד בקבוצה, כאילו רצתה לפרוק מעליה את מראה הגלות ולהיות כאחת החברות בקבוצה. היתה הראשונה שהלכה לעבוד בענף חקלאי ועבדה ברפת. תמיד במכנסיים וכובע לבן לראשה, לפי האופנה של הימים ההם. וכבר נראתה, כאילו לא באה חודשים מספר קודם מעולם אחר. היתה מאד חברותית ורכשה לה ידידים רבים.

לימים הגיע לגבע סטודנט צעיר, כבש את ליבה והם נישאו. יונה עזבה את הרפת, עבדה בעבודות שונות, בעיקר במטבחים קטן וגדול. היתה מבשלת מעולה ואופה טובה מאד. והעיקר לא נשכח לה את הטייגלעך המפורסמים שהצטיינה בהם ואנחנו זכינו להתכבד בהם בכל חתונה ושמחה. כשנולד הבן הבכור היתה מאושרת. היינו יושבות בבית התינוקות ויונה היתה שרה שירים ביידיש, ששרו אצלה בבית לילדים.

אחד השירים הזכור לי, כשהיא היתה מחזיקה את התינוק על כף ידה, מקפיצה אותו כשהוא מתמוגג מצחוק וכך היתה שרה ואנחנו איתה: ״אזא אינגעלה וי ביי מיר איז נישטו בקיין גביר. אזא שיינס אזא פיינס איז נישטו אזא וי מיינס". בעברית - ילד כמו שלי אין לאף גביר, הכי נחמד הכי נאה אין לאף אחד.

יונה מאד אהבה ילדים. גם עבדה בגן, ומאד אהבה לספר סיפורים  מפרי הדמיון השורה עליה. הילדים מאד אהבו את סיפוריה. יונה אהבה מאד פרחים וצמחים בעציצים. היתה מקדישה להם עבודה רבה. תמיד טיפחה וטיפלה באהבה.

יונה היתה מאד משפחתית. תמיד דאגה לכולם וידעה להעניק לכולם מחום ליבה ואהבתה.

יהי זכרה ברוך.

אראלה רון