יונה שלנו
כתב צבי
יונה נולדה בבית ציוני, אביה היה ממייסדי "צעירי ציון" בעיירה. היתה מספרת על שירים ציוניים ביידיש אשר היו מלווים את מסיבות החגים המסורתיים בבית.
בגיל צעיר הצטרפה ל״גורדוניה״ פעלה ב״קן״ והשתתפה בכנסים רבים של תנועתה ברחבי לטביה. עם התבגרותה יצאה להכשרה. חלק ממנה עשתה אצל איכר ובמשקו העמיקה את הידע אשד רכשה בבית ההורים בעלי משק חקלאי קטן.
עם בואה לגבע ביו ראשוני עולי קבוצת לטביה-ליטא השתלבה ללא קושי בעבודת רפת בידעה לחלוב ולטפל בבעלי חיים. אהבת צמחים ובעלי- חיים היתה שזורה בכל מעשיה. הגינה והעציציה סביב לבית היו לשם דבר בקבוצה. החברים היו אומרים שיש לה "אצבעות ירוקות״. כל דבר שהיתה שותלת - נקלט וצמח לתפארת. עד תקופת כניסתה של נירקה למשתלה, היתה מעניקה לכל משפחה חדשה עציץ ולהוריהם של הזוג הצעיר את ה"דובשניות" המפורסמות, מאכל יהודי הארצות הבלטיות. היכולת בבישול ואפיה אשר הביאה מבית אמה, עזרה לה רבות בעבודתה במטבח הגדולים ובמיוחד במטבח הילדים.
טיפלה בדורות של בני גבע בגן ובבית הספר. עם הקמתה של ״בקרה״ השתלבה בצוות והתמידה בעבודתה המיוחדת אשר דרשה מאמץ פיזי, דיוק ואחריות.
לי היתה לעזר שכנגד מסור ונאמן. בשנות עבודתי הראשונות באגודת ״און״ אשר היתה כרוכה בהעדרות מהבית בשעות ערב רבות, עיקר תפקיד הטיפול בילדינו נפל בחלקה. מהשנים הראשונות של הקמת משפחת "און" התחבבה על כל חברי לעבודה וידעה להעריך את מסירותם למפעל חדשני וחלוצי זה.
יונה היתה בעלת אופי חזק והחלטי. בעלת תבונה מעשית אשר מציינת אנשים הקשורים לאדמה ולצמח בכל נימי נפשם.
הוריה ושתי אחיותיה ניספו בשואה. ארבעה אחים ואחות הגיעו ארצה. מי לפני המלחמה ומי אחריה. טוותה החוט המקשר במשפחתה המסועפת ומותה הטרגי התרחש ביום השנה למות גיסה האהוב בחוזרה מבית הקברות. לנו למשפחתה אבד עמוד תווך ואת חסרונו לא נוכל למלא.
תהי מנוחתה עדן.
צבי