אבא סבא עוזי – שטותניק אחד! כמו שמאיקי אומרת.....
טוֹב לב, רגוע, שָקוּל, חכם, אוהב טבע עד אינסוף,
קשה לי לסכם בִּזמן כה קצר שלושים וְשש שנים בִּמְחִיצָתךָ:
הטיולים המשותפים שלנו, חוּג הצָפָּרוּת, ההתפָּעֲלוּת מְהטבע וּמְהַנוף, מִשְחָק עִם נְשָמָה בַּכַּדורסל, זוּגִיוּת מדהימה וּמְאוּזֶנֶת עם אמא, אהבה ללא גבולות אלינו,
החֲבֵרוּת וְהַיַחַד עם דן, אהרן ואילן, המִשחָקִים והאהבה לָאַחְיָינִים - קטנים כִּגְדוֹלים, הַיְצִירָה בַּבָּיִת וּבָעֲבודה, הַיְשִיבָה על כּוֹס יין עם אמא על רקע מוסיקה יוונית בְּווֹלְיוּם גבוה, ההִתְמַכְּרוּת לְזוּגָתךָ השנייה – הַרְכִיבָה על אופניים,
וְזוֹ אַף שִכְלְלָה מִבְצָעֵי בִּיזָה זְנִיחִים של פֵּירוֹת בִּשְדוֹת זָרִים.....
כּל אֵלֵה יָצְרוּ פַּאזֵל מוּרְכָּב וּמְשוּכְלָל: טְבִיעַת תּכוּנוֹתֵיךָ וְאָהֲבוֹתֵיךָ בָּנוּ כּוּלָנוּ
והוא נִבְנָה מִטוּב לֵב, בְּחֹכְמָה, בְּרוֹגַע, בְּשִיקוּל דַעַת, בְּאַהֲבָה לַטֶבע, לָאַדם וְלַסביבה..
אַבנֵי דֶרֶךְ אֵלוּ עִיצְבוּ וְיֵעַצְבוּ את מעֲשָי ואֶת דַרְכִּי – היא דַרְכְּךָ מֵעוֹלָם וּלְעוֹלָם !
על כּל אֵלֶה אני מוֹדֶה לךָ .
מוּקְדָם מִדַי הָלַכְתָ מְאיתנו, אֲבָל – בְּדִיוּק כְּפִי שֶרָצִיתָ, תוֹךְ מְזִיגָה עם האופניים והטבע, אהבתך הגדולה.
אֹשֶר עִילָאִי היה לך בִּמְחִיצָת הנכדים, צר לי מאד כי הם מפסידים סבא שֶכְּמוֹתְךָ
וּ - בְגָדוֹל! חבל, שלא כל הנכדים זָכוּ לֵיהֵנוֹת יוֹתֵר. מִמְךָ.
ויחד עם זאת: לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אני מָלֵא אֹשֶר על הֱיוֹתְךָ עם מַאיְקִי, על הַבָּעוֹת פְּנֵיכֶם כְּשֶהייתם מַבִּיטִים זֶה בָּזוֹ – ועִם תּוּנִי החֲבוּקָה חזק בִּזרועותיךָ העֲנָקִיוֹת......
אני בָּטוּחַ, שגם אודי מרגיש דוֹמֶה כְּשהוא מסתכל בַּתמונות של בִּיקוּרְ כֶם אֶצְלָם
בָּם רואים אותך מרְכִּיב פָּזֵל עם שִינָה-שָרָה, והולך לים לִצְפּוֹת בּטְרִיסְטֶן גוֹלֵש על הגַלִים...לָדַעַת, כִּי יוֹמְיוֹם, אתה לא מְפַסְפֵס אף עֶרֶב מתיישב אֶל הַסְקַיְיפּ
לראות את אַלְמָה גְדֵלָה, מְחַיֵיכֶת וְאֶת יונתן וְאנה מְאוּשָרִים עד הגג.
אִיש גָדוֹל עם נְשָמָה של ילד. בִּשְבִילִי אתה עדיין וּלְתָמיד רוֹכֵב וּמְטַיֵיל...
רְכִיבָה נְעִימָה !
אוהב אותך המון,
עמרי
זכרונות מעוזי:
כשאני חושב על עוזי עוברים לי בראש שני עוזים.
האחד - ממרחק הזמן – גיבור ילדות - אליל ספורט מקומי שהיינו מתגנבים בלילות שישי לבדפורד האפור של לובקה לנסוע לראותו נאבק בענקי הליגה הלאומית בבית אלפא.
השני – אחרי שנים: איש רעים להתרועע, חבר שותף ומספר מעשיות, חובב טבע והסטוריה.
עוזי של טיולי האופניים – של עשרות חוויות משותפות והווי אישי הנוצר בדקויות הקטנות של טיולי האופניים, בכל רחבי הארץ ובחו"ל.
החוויות רבות והזכרונות לא נמחקים.
ההתברברות עד אמצע הלילה עם האופניים על הגב במדבר יהודה.
את עוזי טס במהירות מחרידה במורדות הר הטרודוס ומפספס את הפנייה הנכונה.
את החמאם בטורקיה: יושב עטוף בחלוק מגבת ותרבוש מגבת על ראשו, ביד כוס תה – ומתפוצץ מצחוק כשהמעסה הענק מקמט ומקפל את קובי המיילל ונאנק תחת ידיו.
אך בעיקר את ערכת תה הצמחים משיבת הנפש שסביבה בכל טיול נערך הפרלמנט הקטן שלנו – והעדכונים מגבע.
הסנדביץ הקטן וחתיכת הבצל שהיה מגיש לי בחיוך (כי שכחתי להביא).
את סיורי הפירות: שסק ומשמש בהר חורשן, דובדבנים בגולן, מנגו בעמק הירדן, אפונה אצל העין חרודים, קלמנטינות מהתל יוספים ועוד.
מי שימי כינתה – "עטלף פירות".
בסיפורים על "המבצעיות" מימי הילדות עם נועם רנן, גנבות הרכב המפוארות עם פלג ונחומיק ועוד ועוד.
נכון הלכת לנו ב"סטייל" באחת.
אולי כמו שכל אחד חולם, אבל למה לעזאזל כל כך מוקדם.
תחסר לנו מאד, מאד.
היה שלום איש יקר.
נדב רז