אסף לווין
אסף הקרוי בפי רבים ספיק, נולד בתאריך 25/8/27 במעיין חרוד להוריו לאה וראובן לוין, ממקימי קבוצת גבע. ספיק היה אח אמצעי לאחיותיו אורה ושלומית. בן מחזור ג' בקבוצת הגבעה. בתור ילד ונער למד בבית-הספר בגבע והיה חלק פעיל מקבוצת הילדים הראשונית שהתהוותה על הגבעה.
בשנת 1948 היה שותף להקמת הגבעטרון יחד עם חבריו ושר בלהקה עד גיל 62.
ספיק אהב מאוד לשיר והיה לו קול יפה. ההשתתפות בלהקה אפשרה לו לבטא חלקים נוספים באישיותו, הכניסה עניין ושמחה לחייו.
אבא יקר שלי
אבא יקר שלי. האביב כבר כאן וביום שישי האחרון גזמנו את הגפנים המתעוררות בכרם. את עבודת הגיזום אני גאה לעשות עם המזמרה שהענקת לי מסוג פלקון 2 עליה רשום אסף לוין והיא מדוגמת עם חגורה מעור. את המזמרה הזו קיבלת מחיים קארו בימי עבודתך בכרם גבע של סוף שנות הארבעים.
אני גאה לראות איך בדרכך השקטה והצנועה העברת אלי את הדברים שאהבת, המהווים אצלי היום חלקים כל כך חשובים בחיי – המשפחה והעיסוקים השונים והמרובים – ליקוט של פירות וירקות העונה, אספנות ואגרנות של ציוד, כיבוש זיתים וגידול כרם שעד לפני שנתיים עוד יעצת לנו בגיזום זמורותיו.
ידעת לעמוד על סוגי הגפנים השונים, אלה של מאכל ואלה שעבור ייצור יין.
את בציר 2016 עוד תיעדת במצלמתך.
אבא יקר, עכשיו את יכול לשחרר... אנחנו כבר נסתדר.
מבטיח לשמור בשבילך על אמא, שהיא החצי השני שלך ואני לא לבד – השארת שושלת גדולה ומפוארת אחריך וכולנו עומדים פה היום אוהבים וכואבים.
נשתדל להמשיך להיות טובים כמו שלימדת אותנו, ונמשיך לגדל ולטפח את המשפחה שכל-כך אהבת... עכשיו אתה יכול לנוח במקום שכל-כך אהבת.
איתן
סאבו שלי
כשאני חושבת עלייך עולה לי תמונה של שנינו יושבים על מדרגות הבית הישן שלכם, מעל רחלה ויואב ומפצחים משהו טעים שמשתנה לפי העונה, או תמונה שבה אנחנו מתגנבים לענבים הקופצים של דניאל רז בשעת צהריים כשכולם ישנים, ולוקחים קצת רק בשביל לטעום.
או תמונה שלי ושלך משחקים טאקי, או תמונה מצחיקה שלך עומד מעל סיר אדים עם מגבת על הפנים, או טיול שלנו לגלבוע או לגבעת המורה. או סתם שיחה כייפית איתך.
כל חייך היית פעיל, אכפתי, אוהב אדם ואת החיים, נוסע באופניים, יוצא להליכות עם טרנזיסטור קטן ביד, מעורה בכל הפרטים לגבי החיים שלנו, תמיד שואל ומתעניין.
בשנים האחרונות מאז שגילית שיש לך סרטן, העצב לאט לאט הביס אותך וויתרת על הריבות והזיתים והטיולים וגם קצת על שמחת החיים.
ואני השתדלתי להזכיר לעצמי מי אתה ומה היית בחייך וכמה אתה איש מדהים שברוחו כבר עזב אותי אבל פיזית עוד נמצא פה.
רציתי להגיד לך תודה גדולה על אלפי זכרונות מדהימים וטעמים מיוחדים וילדות ובגרות שהיו נראים אחרת לגמרי אם לא היית.
אתה איש מיוחד שכל חיי התגאיתי בו וכל חיי אתגאה.
תודה על מיליון רגעים מדהימים בחברתך, תודה שהיית סופר סבא שאפשר לעשות איתו הכול תמיד גם כשכולם ישנו בצהריים.
לעד תישאר לי בלב ובזיכרונות בדיוק ככה.
אוהבת אותך מאוד ותמיד ותודה שחיכית לחיבוק ונשיקה אחרונים.
יסמין