חנה מה-נעים

 

בת אטל ואברהם קרמר

נולדה בלטביה  כ"ט כסלו תרפ"א

עלתה לארץ  1966

נטמנה בגבע י"ב טבת תשס"ה

קורות חיים

 

חנה נולדה בחנוכה 1920, הילדה השלישית במשפחת קרמר. היא נולדה וגדלה בעיירה קרָסלָבָה שבלטביה, שנמצאת מרחק 30 קילומטר מהעיר דבינסק.

אביה של חנה נפטר כאיש צעיר. הוא נלחם בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפל בשבי וחזר משם חולה, עד שנפטר בשנת 1926 ממחלת הסרטן. לאחר פטירתו האם טיפלה ופירנסה בעצמה את חמשת ילדיה.

בית קרמר היה בית חם ומסודר. הייתה להם פרה שנתנה חלב לכל המשפחה, ואת היתר מכרו. חמשת הילדים למדו בבית ספר יהודי, וכולם היו ציונים והשתייכו לארגון "גורדוניה". כשגדלו הילדים יצאו להכשרה, נסעו לריגה, לטוּקוּם, כהכנה לעליה לארץ ישראל. יוסף, אחיה הבכור של חנה, עלה לארץ בשנת 1934 ואחריו עלתה פועה בשנת 1935.

חנה, כילדה, הייתה פעילה מאוד בחוגים שונים ובבית הספר. היא הופיעה בהצגות, שרה ורקדה, ובעיקר זכרו אותה תושבי העיירה קרָסלָבָה מההצגה "לכלוכית". 

את שלמה מהנעים, בעלה, הכירה חנה בהכשרה, ובשנת 1940 נישאו וגרו בריגה. בשנת 1941 הגיעו קרבות מלחמת העולם השנייה ללטביה. חנה, שלמה ומשה ברחו לברית המועצות. שלמה ומשה נלחמו נגד הנאצים ונפצעו. בקרָסלָבָה נשארו אמה של חנה ופרידה אחותה, שלא הספיקו לברוח והן ניספו ביער הסמוך לעיירה. ב- 1945, אחרי המלחמה, שלמה וחנה חזרו לריגה, ומשה חזר אחרי השחרור ב- 1946 וגר איתם. משה הכיר את סוניה ובשנת 1948 התחתנו. בשנת 1946 נולד בנה הראשון של חנה, מיכאל, ובשנת 1949 נולדה ביתה אטי. באוגוסט 1966 עלו חנה, שלמה ואטי ארצה והגיעו לקיבוץ גבע, מקום מגוריהם של פועה ונחשון. מיכאל נשאר לשרת בצבא הרוסי, והשתחרר בשנת 1968. הוא עשה את כל המאמצים לקבל היתר יציאה מברית המועצות, והגיע ארצה באפריל 1971. אחריו עלו לארץ גם משה וסוניה ובנם יעקב, והגיעו לגבע. שלמה עבד בגבע כנגר, וחנה ניצלה את חריצותה, את תבונת הכפיים שלה, ועבדה במקומות שונים. בתחילה עבדה בחינוך, אחר כך באולפן, במתפרה, בפדיקור ובבגד גבע. בכל מקום גילתה חריצות ומסירות. למרות הבעיות הרפואיות שפקדו אותה כמו ניתוח לב פתוח שעברה וירידה חריפה בשמיעה ובראייה, חנה לא התלוננה ותיפקדה בצורה עצמאית, ומעולם לא הייתה לנטל על סביבתה. בשנה האחרונה לחייה עבדה חנה בסביונית, הפגינה חריצות, התמדה, והביאה למקום את מזגה הנעים ואת צניעות הליכותיה. כמעט עד יומה האחרון עבדה. בערב יום חמישי הכריעה אותה במפתיע דלקת ריאות חריפה כשהיא בת 84.

יהא זיכרה ברוך

סוניה קרמר.