זכרונות מבית אבא

כתב זיו

 

אבא זכה להיות מבניה הראשונים של קבוצת גבע, מחזור א', דור המייסדים בקבוצה, למרות שנולד בבן שמן ובגיל חודשיים הגיע לגבע עם סבא וסבתא אליהו וחנה.

אבא גדל והתחנך לתוך החלום והאידיאל של הקמת קיבוץ בארץ ישראל. מיותר לציין שקבוצת גבע והגרעין המייסד בה נחשבו לשם דבר בתנועה הקיבוצית בארץ, בראשית דרכה במהלך ההתיישבות בעמק, ייבוש הביצות, פיתוח החקלאות וענפי המשק לצרכים פנימיים תחילה וכמובן ההשתתפות בהגנת הארץ ומשימות נוספות לחיזוק והגנת העמק בכלל וגבע בפרט.

צריך להזכיר, זו תקופת תקומתה וראשיתה של מדינת ישראל והמשימות הלאומיות חפפו את משימות התנועה ההתיישבותית בכל הארץ - התיישבות ופיתוח המקום תוך הגנה ושמירה על הגבולות והרכוש מפני הפורעים הערבים הפזורים כשכנים בכל הארץ.

כבר בילדותו נמשך אבא לטבע ולשדות, לבעלי החיים ולציפורים וניתן לומר שאישיותו ותכונותיו של אבא עוצבו בהתאם לכך.

אבא היה מסור ומחויב בכל נימי נפשו לעבודת הכפיים בענפי השדה והמשק והאמין שרק כך ניתן לבנות ולפתח את החברה והמשק בגבע. האמין בחברה שוויונית שחיה מעמל כפיה ומהווה דוגמא לשכניה.

משמעת עצמית חזקה, סקרנות רבה לצמחים, לציפורים ובהמשך כמובן האהבה הגדולה לסוסים ובצד זה - עבודה קשה, לקיחת אחריות והסתפקות במועט ברמה האישית - כל אלה היו מאפיינים בולטים באופיו.

שנות הילדות בגבע - כמו שאבא למד מהוריו ומדור המייסדים בגבע, גדלנו וחונכנו גם על פי דוגמא אישית לכל אותם ערכים. כולם עובדים ושותפים לקיבוץ המתפתח ומקיימים סדר יום קפדני: יום לימודים בבית הספר, עבודה בענפי החי והנוי, גיוסים שונים במשך השבוע ובשבתות, והכל כמובן מאליו.

כמובן, לא שכחנו את כל פעילויות הפנאי היומיומיות - כדורגל, הקפות, פעילויות כיתה שונות ועוד ועוד.

באותן שנים אבא החל לפתח את האורווה המיתולוגית בגבע והכל במקביל לעבודתו במשק.

במקביל נהנינו מטיולי השבת המשפחתיים בעמק, וביקורי חברים בכפר יחזקאל, עין חרוד והסביבה בהנחיית כוכבה והעגלה. בהמשך, אבא דאג לגדל דורות של ילדים עם צאצאיה של כוכבה - בלימוד רכיבה ובעבודות המשק.

סבא יורם -

עם הולדת הנכדה הראשונה טל ואחריה שאר הנכדים של ניר ושלי, אבא וכמובן אמא רינה התפנו להשקיע את מרצם ואהבתם גם לדור החדש. ביקורי השבת בגבע הפכו לעוגן משפחתי משמעותי בחייהם ובחיינו.

אבא דאג להנחיל את הרכיבה על הסוסים והטיפול בהם לנכדיו לפי הסדר, ואת טיולי השבת המודרכים בגבע, ברגל או בקלנועית בהמשך, קבלות השבת המשפחתיות, החגים המשותפים כשברקע מתנגנת שירת הגבעטרון ואהבה עזה לכל מה שחיבר בין המסורת והתרבות היהודית למסורת הפנימית בגבע. אבא לא ויתר על שום אירוע תרבותי ותמיד דאג לדרבן ולהזכיר לבני המשפחה - לא לאחר ולהגיע בזמן.

סבא רבא יורם -

פרק חדש נפתח עם הולדת הנינים הראשונים. אבא היה מאושר מתמיד ודאג להמשיך את כל מנהגיו הקבועים כשהתארחנו בגבע:

סיור בקלנועית עם הנינים לפי סדר קבוע - אורווה, רפת, דיר ופינת החי של הילדים ונסיעה בין דשאיה וגינותיה של גבע כשהוא גאה בתוצאה הסופית ומדגיש שרק אם ישמרו על זה ויטפלו בהם נוכל ליהנות גם בעתיד ממשק יפה ופורח.

אבא דאג לציין, שחבל שסבתא רינה לא זכתה ליהנות כמוהו מהנינים, אבל המשיך לשמור על מסורת האירוח בשנים שעברו גם לבדו.

לפני מספר שנים, הצלחנו להוציא את אבא לשני טיולים נפלאים בארצות אירופה השונות דרך אגמי צפון איטליה, האלפים האוסטרים דרך הרי הדולומיטים באיטליה, סלובניה, קרואטיה ובהמשך טיול ממצה מברלין דרך פראג ובודפשט עד לוינה לאורך הדנובה.

לתחושתנו, אבא הוסיף מספר שנים לחייו בעקבות כך. ערכנו לו אלבומי תמונות מפוארים שנחו על שולחנו בגבע כדי שתמיד יוכל לעיין ולהיזכר בכל מה שאהב - מהברבורים באגמים ממזרח לזלצבורג דרך כל פינות החמד שעברנו בהן.

בשנתיים-שלוש האחרונות, אבא החל לאבד מיכולותיו וכוחותיו ואכן הרגשנו שאינו כתמול שלשום ובכל זאת, המשיך לארח את המשפחה המורחבת בגבע, לערוך את טיולי השבת לנכדים ולנינים ולדאוג לשמור כרגיל, ככל שניתן, את הביקורים בגבע.

לסיום - קשה לסכם ולהיפרד מתשעים וארבע שנות חיים ואנסה לתמצת את הפרידה מאבא בכך - אבא היה בן נאמן ומסור לגבע, נאמן למשפחתו ולמולדתו ורק נקווה שמה שאנו רואים בימים אילו שמתחולל במדינה לא יפגע בכל אותם ערכים ומעשים שהאמין בהם ותרם להם רבות.

אבא, ינעמו לך רגבי אדמתך!

זיו