הנצחה בקבוצת גבע

 עם פטירתה של רבקה פרידלנד

בעצם ימי החג האלה, ימי פריחה וצמיחה בכל, בימים אלה נקטפה רבקה והלכה לעולמה.

לפני כמה עשרות שנים באה רבקה לגבע בעקבות דינה, אחותה הצעירה, שנשארה בגבע מגרעין הפלמ"ח  שעבר מכאן להתיישב בנקודה חדשה ג'יב- יוסוף, היא עמיעד שליד ראש-פינה. דינה נישאה ליובל גוריון ז"ל, ורבקה עם בעלה אז יעקב כהן ז"ל, וארבעת ילדיהם, נשארוּ בגבע.

לא קלים היו חייה של רבקה. מבולגריה, בה נולדה, עברה המשפחה לטורקיה, ומשם לארץ-ישראל. כאן – התיישבה והקימה משק במושב-העולים בית-הלוי שליד כפר-יונה. התנאים במושב העולים היוּ קשים. עבודה קשה ופרנסה בדוֹחק.

לאחר בואה של רבקה לגבע – בא לכאן גם אביהן של האחיות, וחי ועבד כאן עד לפטירתו.

בגבע עבדה רבקה ככל שהיה צורך. בגן-הירק, במטבח, בטיפול ילדים ובמתפרה. זכורה לי תמונת עבודה משותפת אתה עם ראשית חייה בגבע, זה היה ערב מבצע-קדש (מלחמת-סיני) עבדנו אז בעישוב ודילול-סלק בחלקות שממזרח לרפת. בתנופה ובכח ניקתה רבקה את שורות הסלק מעשבי-הבר, והוסיפה:  "תראה, איך הסלקים הצעירים יצמחו עכשיו, כשהשתחררו מהעשבים הרעים. אני אוהבת עבודות כאלו".

לאחר פטירתו של יעקב, אבי שלשה מילדיה – נישאה רבקה לתנחום  וחיתה אִתו.

אשה פשוטה וחרוצה הייתה רבקה. העבודה הייתה לה כחלק מחייה. וככל שהייתה ישירה ולא פעם אפילו בוטה, תקיפה בגישתה ומאמינה תמיד בצדקתה.

בפגישות השבועיות בבית-סביון ובקבלות-השבת שם – היתה משתתפת קבועה ונאמנה.

                                                          יהי זכרה ברוך.

                                                                                                                       נחמן