הנצחה בקבוצת גבע

 תנחום פרידלנד

דברים על הקבר

תנחום נולד בשנת 1912, בעיירה שידלובה ליד קובנה שבליטא. משפחתו - יהודית מסורתית. בילדותו - התעוור האב מהתנפלות שודדים בעת אחת מנסיעותיו, וכל עול המשפחה נפל על האם. הסביבה והחינוך היהודי המסורתי שקעו עמוק בלבו של תנחום הצעיר. אותם נשא כל חייו. למרות שהיה מבקר בחריפות את הגילויים הקשים של הדתיים בתקופתנו, תמיד נשארה בליבו פינה חמה לסביבה ההיא. תנחום לא השתייך לתנועת־נוער, אבל כמי שחי בעירנות את חיי התקופה, נתפס לציונות וב־1937 עלה ארצה כמי שאמור ללמוד בטכניון בחיפה כהמשך ללימודי הארכיטקטורהשלמד בקובנה.

הרבה סייע לתנחום בעלייתו ובלימודיו חברנו קולר שהיה קרוב משפחה. באחת מחופשות הלימודים בטכניון בא תנחום לביקור אצל קולר בגבע וכאן נשאר. בשנת 1938 בגבע הכיר תנחום את פרומה איתה הקים את המשפחה ונולדו חמשת ילדיהם: ניבה, יצחק, מאיר, חנה׳לה ועופר.

ב-1957 נפטרה פרומה ממחלה קשה. תנחום טיפל בילדים הקטנים כאב וכאם, לבדו במסירות אין קץ, דאג להם וסייע בכל מה שנדרש. בכך הקל מעט על סבל היתמות והבדידות של הילדים הרכים. כולם סיימו את לימודיהם והפכו לאנשים שבנו את חייהם בכבוד. מאוחר יותר קשר תנחום את חייו עם רבקה שנתאלמנה קודם לכן, ויחד הקימו את ביתם שהפך בית לכל בני המשפחה.

תנחום היה אדם עירני, חרוץ וזריז. במהירות ובקלות נקלט בגבע ובחיים החדשים. שנים רבות עבד במספוא, בגן־הירקות, אח״כ בלול ולבסוף ב"בקרה". לילות רבים היה הולך אל המדגרות שבלול להבטיח פעילותן התקינה, כשילדיו הקטנים אתו. כדוגרת עם אפרוחיה הרכים - כך נראתה התמונה ההיא.

זמן מה שימש תנחום גזבר בתקופת הצנע הקשה בימי מלחה״ע השניה. תבונת־כפיו, מסירותו וחריצותו סייעו לו בכל שעשה.

תנחום זכה לחיים ארוכים של פעילות ועבודה. ער לכל המתרחש בארץ, בעולם ובקבוצה. כך עד אחרית ימיו. גם הסבל בתקופה האחרונה לא האריך מדי. הוא נפטר בבית בגיל 89.

חלוץ מחלוצי העם הזה, אדם פשוט שכל חייו היו שילוב של האישי והכללי, וכך עד תום.

נחמן