מילה של אמא
כתבה סלעית קליגר בעיתון
מעט, אם בכלל, נכתב בספרים ובמדריכי ההורות השונים על קשר מיוחד במינו - הקשר שבין נכדים לסבא (או סבתא) רבא. למרות שגיל הנישואין עלה, תוחלת החיים נמצאת גם היא בעלייה והיום נכדים רבים יכולים למנות ביום המשפחה גם דמויות נוספות במעגל המשפחתי המיידי, כמו סבא או סבתא רבא.
הילדים שלי זכו בקשר כזה. יש להם סבא שגר בקיבוץ, מקום מרתק כשלעצמו עבור ילדים, והם לא מוותרים על אף הזדמנות לקפוץ לשם (מרחק שלוש שעות נסיעה מתונה) על מנת ליהנות מכל מה שיש לקיבוץ בכלל ולסבא בפרט להציע להם.
עוד כשהיו תינוקות הקפיד אבא שלהם, הנכד הבכור, לעשות כל שביכולתו על מנת לקרב בין שני הקצוות, שמשמעותן שלושה דורות ואינספור רגעי חיים מרתקים. למרבה ההפתעה, הוא לא היה צריך להשקיע מאמץ רב. סבא רבא ראה בעיני התינוקות ניצוצות של חוכמה ותבונה, וקיבל אישור לכך מכל מלמול שהוציאו מהפה. כשהתקשרנו אליו כדי לספר לו על חוכמה זו או אחרת שעשו, למשל, הוא לא היה צריך לשמוע את סוף הסיפור - הוא כבר יודע שהם הכי חכמים, הכי מקסימים, הרי ראה זאת בעיניהם.
לא תמיד הוא מבין את כל מה שהם מספרים לו, בשיחות טלפון או פנים אל פנים. אבל המתבונן מהצד לא יראה זאת. בזמן שהם מהגגים, לפעמים משפטים התלויים זה בזה ולפעמים לא, הוא מביט בהם בעיניים מעריצות, מלאות אהבה, חיוך קבוע נסוך על פניו וראשו מהנהן. הוא לא צריך לשמוע את סוף הסיפור, הוא כבר יודע שהם מקסימים. בכלל, על סבא רבא לא חלים החוקים שבני המשפחה המצומצמת האחרים חייבים (בהוראת ההורים כמובן) למלא אחריהם. אי לכך הוא יכול (ואף עושה זאת) לדחוף לידיהם בכל פעם שהם באים אליו חטיפים מלוחים, חפיסות שוקולד שלמות (במקום קוביות בודדות), בלי להתחשב במה שאכלו קודם או בתחינות החלושות שבוקעות משפתי הוריהם ההמומים. הוא מרשה להם לעשות פחות או יותר כל מה שהם רוצים (מזל שהם יודעים את הגבולות) וקונה להם מתנות שהופכות אותו לכל יכול בעיניהם.
בשנה הבאה ימלאו לסבא (יבדל"א) 90 שנים, שכל אחת מהן היא פיסת היסטוריה בלתי מבוטלת. שכוחותיו עומדים לו, הוא משתדל לספר עליהן לילדים. הם יושבים על השטיח למרגלות הכיסא הרם שלו, ובעיניים סקרניות גומאים את סיפוריו על ילדות בשלג, על רגעים ונופים שרק ילדים יודעים להעריך, על בניין הארץ, ועוד. מבחינתו, זהו חינוך לשמו, התרומה הצנועה שלו להשכלה של הילדים. מבחינתנו זו אהבה אמיתית, נתינה צרופה וגולמית, שאפשר רק לאחל כמוה לכל ילד.
מילה של אבא: "זוהי זכות גדולה עבורי לתת לילדיי את האפשרות לחוות ולו מעט משחוויתי אני ב-35 השנים האחרונות, במערכת היחסים שלי עם האיש הנערץ עליי כל כך. אני מאמין שכך הדבר גם בשבילם".
מילה של סבא: "ההבדל העצום בין להיות אבא לבין להיות סבא שקול בעיניי להבדל בין סבא לסבא רבא, כך שאני יכול רק לקנא באבי, שזכה לשאוב כל כך הרבה הנאה מהנכדים שלי-שלו, ולבקש זאת גם לעצמי".
סלעית קליגר