אמא איטה גולוד – יהודית קליגר
כתבה נעה
נולדה בשנת 1911 למשפחה שומרת מצוות בעיירה הושץ' על גבול פולין-אוקראינה. אביה עיבד שדות סלק סוכר אותם חכר מהפריץ. לאמא היו עוד 6 אחים ואחיות – שלושה מהם, וכך גם הוריה וסבתה וכן קרובי משפחה רבים נספו בשואה. כאב אותו נשאה בעוצמה כל חייה.
אמא סיימה את לימודיה בביה"ס בעיירה ועברה לוילנה שם סיימה את לימודיה בסמינר למורים "תרבות" הידוע. באותו פרק זמן בו שהתה בוילנה, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר ולחבורה שהתעתדה להגיע לקיבוץ רוחמה. בראשית שנות ה-30 עלה אחיה הבכור לארץ ולאחר 3 שנים עלתה אמא בעקבותיו. כשהגיעה לארץ החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך נשלחה ללמד בבית הספר העממי בפרדס חנה. שנקרא לימים בית ספר "אלונים", שם לימדה דורות של תלמידים עד שנות החמישים. עם העליות הגדולות של שנות החמישים הוחלט לבנות במושבה בית ספר נוסף באיזור שיכוני העולים, ואמא מונתה לנהל את בית ספר "מרחבים" אותו הקימה לתפארת וניהלה עד לפרישתה לגימלאות. אמא היתה מורה אהובה ושמה נישא במושבה כמורה יחידה ומיוחדת. עד היום מזכירים את שמה תלמידיה ובניהם בגעגועים גדולים.
בסוף שנות ה-90 עברו הורי מפרדס-חנה בה חיו את מרבית שנות בגרותם, אותה בנו, ואליה ואל תושביה נקשרו בעבותות אהבה. הם היו מעורבים מאד בחיי המושבה, אך בזקנתם עברו לגבע כדי לגור בקרבתי. אבא ואמא אהבו את שנותיהם בגבע עד שכשל כוחם. אמא נפטרה בשנת 2002 ונקברה בגבע.
אמא היתה אשה צנועה ומעולם לא גבה לבה למרות היחס והכבוד שרחשו לה בני המושבה. היא ניחנה בטוב לב ובאהבת אדם יוצאי דופן וכך כתבה בספר הזכרונות שלי:
"בִּתי, לא לימדתי עטי לכתוב בחרוזים, אך אגידה לך כמה מילים פשוטות אך נכונות: אהבי את האדם באשר הוא אדם, כבדיהו וחפשי בו את הטוב, בעבור זה לא תחסר לך אף פעם חברת אדם נעימה ואוהבת."
לאור דבריה אלה חיה כל חייה, ואלה הדברים שחרטנו על מצבתה. כך היא אִמי זכורה לאהבה ולטוב.
מדברי מוקיריה
16.8.01
המשכיות האדם מתקיימת לא רק בצאצאיו אלא במה שהנחיל לדורות הבאים.
המנהלת יהודית הטביעה בנו את חותמה באישיותה המלבבת. היא עיצבה את אופיינו, בלמדה אותנו את אהבת האדם, הטבע, המולדת ומורשת ישראל.
במיוחד זכורים לנו ימי ט"ו בשבט וחג השבועות.
בט"ו בשבט נערכו תחרויות כיתתיות בחיק הטבע על ידע של שמות צמחים ועצים. ובחג השבועות לבושים בלבן עברנו דרך שערים מעוטרים בירק ובפרחים נושאים טנא "מלא" בירקות ובפירות.
דמותה של יהודית, אישיותה ונועם הליכותיה שימשו נר לרגלינו, ואנו מנחילים תכונות אלו לדורות הבאים.
יהי זכרה ברוך
משפחת אברוני
על יהודית ביום ה-30
יהודית הייתה אחת מאותן דמויות שמטביעות חותם על חיי הפרט ועל חיי הקהילה.
אישיותה התוססת וסקרנותה האינטלקטואלית, השפיעו על כל מי שבא אתה המגע.
אך מעל הכל עמדו לה ערכיה המוסריים ויחסה הבלתי אמצעי לאדם באשר הוא, ללא התייחסות לגילו. ילדים היו כרוכים אחריה ומבוגרים שאבו מכוחה וכולם הייתה מצפן, אדם שראוי ללמוד ממנו.
בפרדס-חנה בה בנתה את חייה ואת משפחתה, עצבה דורות של תלמידים ולחלק מהם התוותה את מסלול חייהם.
אנחנו, תלמידיה ומורים שזכו ועבדו אתה, הורים שהכירוה, ותושבי המושבה שפגשו בה והיו אתה, כולנו כואבים את לכתה ויודעים שבכל אחד מאתנו טמון משהו שנותר מרוחה ומעשיה.
יהי זכרה ברוך
יהודית אילון
ישנה אימרה "מורה טוב מורה לחיים!" כזו היתה יהודית: מאז שהגיעה לפרדס-חנה בשמלה לבנה רקומה בתותים אדומים - כמו נסיכה מהאגדות – הוסיפה לחיינו לכל אורך חייה אושר, חכמת חיים וטוב לב! לא רק מורה היתה – אלא כאם, כאחות, כמדריכה אוהבת.
לא נשכחך לעולם.
יעל ברגר
נעה ויואב החביבים
אנא, ראו גם בי שותפה כנה וכואבת את מות אימכם מורתי האהובה.
המורה יהודית כבשה לב כל תלמיד שהיתה לו הזכות להיות במחיצתה.
יופי, חן, חביבות, טעם טוב, רוחב אופקים, תבונה רבה ועל הכל המון איכפתיות, אלה מקצת תכונותיה...
אהבתיה וכתלמידה חיקיתיה והתגעגעתי לבוקר המחר.
פרחיה
