סוניה קרמר
נולדה בלטביה 12.10.1921
עלתה לארץ 1971
נטמנה בגבע 29.05.2017
ד' סיוון תשע"ז
לאמא שלי
כתב יאשה
לפני כשבועיים ביקרנו ביום שישי אצלך בבית סביון, כהרגלנו ישבנו אצלך בחדר, הקשבנו למוסיקה שכל כך אהבת, פתרנו תשבצים מהעיתון, ואז נפרדנו לשלום עד לפעם הבאה...
נסעתי לחו"ל בענייני עבודה בהרגשה בטוחה שאת חזקה למרות גילך המופלג, וכשאחזור נמשיך לבקרך בכל יום שישי...
אך הפעם היו לך תכניות אחרות...
על סוניה
כתבה דורית
"התרצי תה וריבה מתות גינה?"
בביישנות מחייכת ואומרת "כן".
סוניה מניחה לפני צלוחית קטנה עם כפית של פעם. גם הצלוחית היא של פעם.
אני טועמת וטעם של ילדות מציף אותי... אלפי שנים מאז טעמתי טעם כזה של ריבה. ריבה של בית.
אני נמסה לתוך עצמי.
דמעות ממלאות את עיני.
הם מסתכלים בי. "בוכה?" שואלים - "כן".
הרזומה שלי לא משהו ועוד בקושי טעמה מן הריבה וכבר בוכה. מה יהיה איתה?
בחדר הצנוע שהוא בעצם בית חם ועוטף עומדים סוניה ומשה והם מאותתים לי להיכנס פנימה... לחייהם...
וכך סיפרה סוניה על חייה:
"היינו משפחה גדולה. גרנו בדירה של שלושה חדרים בעיר העתיקה בריגה שבלטביה. ארבעה ילדים, אמא, אבא וסבתא.
אחותי הגדולה הייתה בת שבע, אחי בן שלוש וחצי, ואחריהם הגענו שתי בנות תאומות "בלתי צפויות".
אמא בשום אופן לא רצתה ללכת לבית החולים (זה היה ב-1921) והלידה התרחשה בבית הצפוף הזה, בלי אמבטיה, בלי מקלחת, בלי מים חמים...
הגיע רופא ואחות מיילדת. הלידה עברה בשלום. שתי בנות שהמשקל של שתיהן יחד היה פחות משלושה קילוגרם! לידת תאומות הייתה תופעה נדירה בשנים ההן. אני ואחותי התאומה נולדנו ביום הכיפורים ב-1921.