הנצחה בקבוצת גבע

על אליעזר קליג עם מותו

הלך לעולמו אליעזר קליג. הוא הגיע לגבע בשנת 1929 כחבר קבוצת ״דרומיה״. הוא היה דמות מיוחדת בתוך הנוף האנושי של קבוצתנו. אדם חכם, בעל שכל בהיר ובעל כישרונות מצוינים. חברו בו באופן יוצא מן הכלל תכונות של תלמיד-חכם עם כשרון המעשה והפעולה.

הוא היה פעיל כל השנים במוסדות הקבוצה ובהנהלה. בעיקר התמסר למלאכת­ הבניה. עבד בה וריכז אותה. לכל פינה שתפנה ־ תתקל בבנין אשר אליעזר עמל בהקמתו.

כאשר נעביר לנגד עינינו את חייו ופעלו - נחרתים בזיכרון העוז המיוחד והגבורה הנפשית המוצנעת והמצניעה-לכת, תייחס את אליעזר לאותן הדמויות, אשר היוו את חייו ומעשיו הביאונו הלום.

עוד בהיותו נער, בעירו פרוסקורוב אשר באוקראינה, לא יכול היה להבליג על חרפת­ הפרעות ועל הדם היהודי השפוך. התנדב לצבא האדום ובתור קצין בצבא-הפורשים של בודיוני, שקד על השמדת הפורעים. המסקנה הבאה של בחור בהיר־העין וישר­ המחשבה היא עלייה ארצה. בה עבד בגליל והיה מראשוני פעילי ההגנה בטבריה ומשם עבר להתיישבות ולקבוצה.

אך הגורל ייסר אותו ולפני עשרים שנה חלה במחלה קשה, אשר גרמה לו ייסורים על­ אנושיים. עשרים שנה נשא כאבים ייסורים אלה בגבורה נפשית עילאית והיה לו האומץ והעוז הגדולים להמשיך בעבודתו, לא לשקוע ולא לאבד את צלם־אלוהים.

בכל סבלו האיום - לא אבד לו אפילו חוש ההומור המיוחד שלו. אנחנו, חבריו, תמהנו והשתוממנו כל השנים - מאיזה מקורות שואב אליעזר את הכוח והגבורה הזאת. יודעים אנו גם להעריך את האהבה והמסירות הגדולה, אשר בהם הצליחה מתילדה להקל על סבלו במשך שנים כה רבות. אולי יהיה בזה משום נחמה פורתא עבורה, שכוח-רצונו הבלתי שכיח נעזר ללא שיעור בעזרתה, והוא זכה לראות בנים גדלים ונכדים ולהיות עד לפעלו על כל צעד ושעל ־ והרי אין זו מילתא זוטרתא.

עם מותו של אליעזר, נסתלקה מאתנו אישיות שורשית, בעלת עצמה רבה, אחד מאנשי היסוד, אשר אתם אין לבנין תמוטה, ובלעדם - קשה ומכאיב מאד.

יהיה זכרו ברוך!

לייבוש